תשע"ג - תקשורת וחברה י1-י4
Section outline
-
הקניית כלי ניתוח, הערכה וביקורת של הידע הפורץ מערוצי התקשורת הכתובים והאלקטרוניים. במרכז המקצוע עומדת חווית הצפייה בטלוויזיה כמדיום דומיננטי משקף והמעצב את ההוויה התרבותית החברתית והפוליטית.
מיקוד לבחינת הבגרות שתתקיים ב-4/6/13.
1. תקשורת ומציאות: מושג ההקשר, גישת המראה, הגישה הטכנולוגית, הגישה התרבותית.
2. המושג חדשות- האם חדשות משקפות מציאות או מעצבות אותה.
דעה ועובדה.
המושג "שוערות"
12 ערכי הידיעה החדשותית (ניתוח ידיעה חדשותית ושיקולי העורך)
3. רב-תרבותיות. שיח חברתי. כור היתוך.
יתרונות וחסרונות בגישה רב-תרבותית בתקשורת.
4. חווית הצפייה בטלויזיה - גישת השימושים והסיפוקים.
טלויזיה טובה וטלויזיה איכותית.
5. המודל ההתפתחותי-היסטורי לאמצעי תקשורת. השפעה הטכנולוגיה על התרבות.
6. תוכניות אירוח - מושג ז'אנר טוק-שואו.
שיח ציבורי ומרחב ציבורי והשינויים בו בשל הטכנולוגיה.
יתרונות וחסרונות לשימוש באינטרנט.
השפעת השיח הציבורי בטכנולוגיות חדשות על השתתפות דמוקרטית של אזרחים.
7. פוליטיקה בעידן הטלוויזיה. הקשר בין פוליטיקאים לתקשורת.
המושג סלבריטי.
דמות הגיבור בתקופות שונות והשינויים החלים בו בעקבות הטכנולוגיה והשפעתם על התרבות.
ייצוג פוליטיקאים בטלוויזיה והשפעתם על הצופים.
8. רייטינג - המושגים -רייטינג, צהבת המדיה, תרבות הרייטינג.
פילוח שוק.
מדידת הרייטינג ומשמעויות תרבותיות.
המושג "אינפוטיינמנט".
הקשר בין טלוויזיה לרייטינג.
השפעת האינפוטיינמנט על תוכניות הטלוויזיה.
9. חופש הביטוי - התפיסה הרעיונית לחופש הביטוי.
הבסיס השיפוטי לחופש הביטוי ("קול העם").
חופש הביטוי והתנגשויות בזכויות ובערכים דמוקרטים. דיון בשאלה המוסרית - פרסום מול פגיעה אפשרית.
10. קומדיה והומור.
שורשיה של הקומדיה- בספרות, בתאטרון ובקולנוע.
המושג סלפסטיק וניתוח הומור בתוכניות טלוויזיה.
סיטקום - קומדית מצבים. סטריאוטיפים. "החלום האמריקאי".
השלכות של שימוש בסטריאוטיפים בתקשורת.
11. התפתחות הטלוויזיה בישראל - שידור ציבורי ושידור מסחרי.
חוק רשות השידור, חוק הבזק, חוק הרשות השניה - ושמירתם על האינטרס הציבורי (בעיות וקשיים בחוקים אלו).
חשיבות הפקות מקור.
12. ספורט. הקשר בין ספורט וטלוויזיה.
המשחקים האולימפיים - חווית הצפייה ואופי השידור, בקשר בין הספורט לטלוויזיה.
13. גלובליזציה - המושגים: לוקאלי, גלובאלי, אימפריאליזם תרבותי, ביות (גלוקאליזאציה), אנטי-גלובליזציה.
השלכות הגלובליזציה על הספורט העולמי ועל תחומים שונים במדינות שונות, ודרכי התמודדותן.
-

הנסיכה דיאנה נהרגה בתאונת דרכים ב-31/8/97 לאחר מרדף של צלמי פאפרצי ברחובות פריז.


האם התמונות מעבירות תחושות ורגשות של הנסיכה המצולמת? מה אנו מרגישים כלפיה?
-
הטלוויזיה בשבילי היא כמו...אני צופה בטלוויזיה כש...
בעידן הרב ערוצי הטלוויזיה משדרת לנו עושר בלתי נדלה של נופים וסביבות, דמויות, מצבים וסיפורים אנושיים. באמצעות הטלוויזיה אנו חווים עולם וירטואלי (מדומיין) מגוון, הנראה לנו ממשי ואמין.
לטענת פוסטמן (2000), קיבלנו ביסודיות כה רבה את הגדרות האמת, הידע והמציאות של תרבות הרייטינג הטלוויזיונית, שאין אנו מסוגלים לערער עליהן. מה שנתפש בעבר כבלתי רלוונטי הופך בעינינו כיום למלא חשיבות. אי לכידות של הטקסט הפכה לדבר שפוי ומקובל בהחלט. הגדרות המציאות, הידע והאמת של הטלוויזיה היצוקות בתבניות בידוריות, הפכו להיות מקובלות ואמינות בעינינו.
קלה לסן (2001) טוענת שכתוצאה מכך שהטלוויזיה משקפת במראה מעוותת את חיינו, התגנבה לחיינו מודעות עצמית מצערת ומנכרת. אפילו המחוות הזעירות ביותר: לשוב הביתה, להכין כוס תה, להתווכח עם אהובנו, כל אלו כבר זכו לייצוג טלוויזיוני והוצגו בפנינו בשידורי הטלוויזיה. לכן המחוות האינטימיות ביותר שלנו הפכו לסטריאוטיפים, החיים שלנו הפכו לקלישאות טלוויזיוניות. החיים שלנו הם הצגה, מפגן ראווה בטלוויזיה. קשה לנו להבחין מתי אנו חיים את החיים האמיתיים והאותנטיים ומתי אנו חיים את תסריטי הטלוויזיה ודימוייה. איבדנו את היכולת לחיות חיים ממשיים. להיות בקשר עם האני האמיתי שלנו. איבדנו את המגע עם המציאות, עם הנוף והטבע. יש אופטימיסטיים המאמינים כי החיים בכאילו, ב "חברת הראוה", הגיעו לנקודת רוויה וממנה יצמח המשבר של חזרה לחיים האמיתיים.
-
האם אפשר להכיר את אופייה של החברה שלנו על-פי הגיבורים שמראים לנו על המסך?
תרבות- דפוס התנהגות (צורת התנהגות קבועה) של חברה מסוימת, אורח חיים. מכלול הערכים, האמונות, הסמלים המאפיינים את העולם הסובב אותנו. תרבות כוללת בתוכה מרכיבים של דת, מוצא, מוסיקה, שפה לבוש הבעות פנים ועוד.
בישראל אנו עדים למגוון רחב של תרבויות ולמעשה כולם מתערבבים עם כולם וכך נוצרות תרבויות רבות ושונות בתוך תרבות אחד, התרבות הישראלית – אך חשוב לזכור כי התרבויות אינן מקומיות בלבד. לתופעה הנ"ל אנו קוראים רב תרבותיות.
רב תרבותיות – מושג המציין דיאלוג עם תרבויות אחרות ועם בני אדם מתרבויות אחרות. בדיאלוג הזה לומד האדם על מה שהוא ועל השוני בינו לבין חבריה של תרבות אחרת. התפיסה הרב תרבותית יוצאת מתוך הנחה כי אדם יכול להיות שותף לכמה הקשרים ומעגלים של זהות תרבותית. הזהות מעוצבת על ידי היחס לאחר זהו אינו יחס של מבט מלמעלה אלא יש בו הכרה בשוני של האחר יחד עם כבוד והערכה לאחר.
-
ההבחנה בין "עובדה" לבין "דעה" נגזרת מתפיסת העיתונות האובייקטיבית, והיא אולי הציווי העיתונאי המקובל ביותר לגבי הדיווח החדשותי. עיתונים מרבים ל"סמן" את ההבחנה בין דעה לעובדה, כאשר הם מקדישים עמודים מיוחדים ל"דעות", או כאשר הם מצרפים בעמודי החדשות מאמר עם כותרת מפורשת של : "פרשנות". גם מהדורות החדשות של ערוצי הטלוויזיה, הצטיידו בשנים האחרונות עם עיתונאיות ועיתונאים, להם ניתן קרדיט של פרשנים, או בעלי טור אישי, המוצגים מראש כמי שמביעים עמדה. במקרים אלה מדובר בדרך הגלויה, בה נעשית ההבחנה בין דעה לעובדה. ההבחנה בין עובדה לדעה באמצעות סימן מוסכם ובולט לעין, נועדה להזהיר את צרכן התקשורת מפני חד צדדיות והטיות אפשריות של העובדות הנובעות מעמדת הכותב. בדומה להבחנה הגלויה בין מידע לבין פרסומת שנועדה להזהיר את הצרכן מפני הטיות של המפרסם.
קריאה או צפייה ביקורתית עשויה לזהות גם בדיווח החדשותי של "מסירת עובדות" לכאורה, נקודת מבט סובייקטיבית, עמדות והשקפות של הכתב/ת, המוצפנים או מובלעים בדיווח החדשותי. עצם החלטה של העורך או הכתב להתייחס ולהבליט עובדות מסוימות ולהתעלם מעובדות אחרות, נובעת מעמדה סמויה של הכתב/ העורך. לכן היכולת לזהות את נקודת המבט המובלעת בטקסט, היא מיומנות חשובה לכל צרכן תקשורת. זיהוי נקודת המבט מאפשר לצרכן התקשורת להיות פחות מושפע ויותר עצמאי באופן הערכתו את אמינות הטקסטים שאליהם הוא נחשף.
-
TALK SHOWS
בני האדם חיים את חייהם במספר מעגלים. המעגל הראשון שאליו הם נקלעים הוא התא המשפחתי המצומצם שלתוכו הם נולדים. אך ככל שהשנים נוקפות, הולכים ומתוספים מעגלים ומתרחבים הקיימים: מתרחב מעגל המשפחה וכולל בתוכו גם דודים, בני דודים, סבים וסבתות ומתוספים מעגלים כמו מעגל הגן, מעגל בית הספר, מעגל העבודה וכיו"ב. נושאי הדיון בכל אחד מן המעגלים הללו הם שונים ופונקציונאליים, אך ישנו גם מעגל משיק או משותף לכולם: תושבים של שכונה או עיר, אזרחים של מדינה ושל העולם. בחלק זה של ההוויה האנושית נושאי הדיון ותכניהם עוסקים בפוליטיקה, בכלכלה, בחברה ובתרבות שלנו והם משנים את פניהם ונקבעים, בין השאר, על ידי המדיום התקשורתי הבולט בתרבותנו. כמו כן, הם יוצרים הגדרה חדשה של המרחב הציבורי (הטלפון הנייד, למשל, מגדיר מחדש את המרחב הציבורי בכך שהוא חושף עוברי אורח לשיחות שתכניהן פרטיים באופיים).
יחידה זו סוקרת את השיח הציבורי בהיסטוריה ודנה בשינויים שחלו בו בעקבות שינויים טכנולוגיים: כיכר העיר של יוון העתיקה; עיתון (פובליציסטיקה, מכתבים למערכת וכו’); השיח הרדיופוני (talk radio בהשתתפות מאזינים); תכניות אירוח וראיונות בטלוויזיה; אינטרנט (chat, icq וכו').
בנושא זה נלמד:
המושגים "שיח ציבורי" ו"מרחב ציבורי" ושינויים שנעשו בשיח הציבורי בשנים האחרונות.
השינויים החלים בשיח באופן התקשרות בין אנשים כאשר התקשורת נעשית באמצעות האינטרנט, ודיון ביתרונות ובחסרונות של אופן שיח זה.
השפעות החידושים הטכנולוגיים על השיח הציבורי ועל מעורבות אזרחית-דמוקרטית.
ביטוי השיח הציבורי בתוכניות אירוח בערוצי הטלוויזיה.

-
-
אחד הכלים באמצעותם שרדו בני האדם כחברה וכתרבות היה מאז ומתמיד ההומור. כיום, ההומור בא לידי ביטוי בטלוויזיה באמצעות תוכניות קומדיית מצבים רבות - סיטקום, אשר שורשיה הקומיים נמצאים בספרות, בתיאטרון ובקולנוע.
יש להבדיל בין המאפיינים של הומור חזותי (סלפסטיק) לבין ההומור המילולי. הכרתם של מאפיינים אלו עוזרת לנתח את המסרים החברתיים תרבותיים בקומדיה ובסאטירה. לקומדיה ולסאטירה תפקיד בשימור החברה והתרבות הקיימת ו/או בהחדרת שינויים תרבותיים וחברתיים.ביחידה זו:
שורשיה של הקומדיה- בספרות, בתאטרון ובקולנוע.
הומור חזותי והומור מילולי.
המושג סלפסטיק וניתוח הומור בתוכניות טלוויזיה.
סיטקום - קומדית מצבים. סטריאוטיפים. "החלום האמריקאי".
השלכות של שימוש בסטריאוטיפים בתקשורת.
-
שאלות לדיון ומחשבה..
1. מהו הרייטינג ואת מי הוא משרת?
2. האם שליטה של בעלי הון באמצעי התקשורת ובעלות צולבת (לדוגמה: אליעזר פישמן בעל חזקה בגלובס, ערוצי זהב, ידיעות אחרונות) משפיעה על תרבות הרייטינג של תכנים המשודרים?
3. האם התכנים המשודרים בטלוויזיה מאפשרים לאזרח מן השורה לקבל מידע חיוני שהוא כה זקוק לו, כדי למצות את זכויותיו הדמוקרטיות?
4. כיצד מוצגת הפריפריה בטלוויזיה?
5. מה מחולל הרייטינג לתרבות הדיון בטלוויזיה?
6.האם הרייטינג יכול להיות מדד לאיכות של תוכניות או רק מדד כלכלי?
7. למי נחוצים נתוני הרייטינג ומה מעמדו של קהל הצופים בעידן הרייטינג?
8. הטלוויזיה המסחרית מתפרנסת ממכירת זמן פרסום; "מכירת הצופים למפרסמים". מה הדילמות שעומדות בפני מתכנני לוח המשדרים ויוצריו ביחס לצופים?
9. שיטת מדי-הצפייה Peoplemeter, מחייבת הצבת מכשירי מדידה בבתיהם של הצופים. אלו בעיות מתעוררות מכך לגבי אמינות המדגם? האם אין כאן חדירה לרשות הפרט?
10. כיצד קשור מעמדו של העיתונאי ותפיסת תפקידו לתרבות הרייטינג ?
-
מאז שנות ה – 80 מתרחשים שינויים דרמטיים בתקשורת העולמית, ששיאם המהפכה הטכנולוגית הדיגיטלית במאה ה-21. באמצעות השלט רחוק אנו יכולים לצפות במגוון רחב מאד של ערוצים מקומיים, זרים וגלובליים – ערוצים המשדרים בו זמנית לכל העולם.
הטכנולוגיות החדשות הדיגיטאליות המשולבות של וידאו, טלפון ומחשב מאפשרים לכל אחד בכל מקום שירותים מקיפים של ידע, בידור, חינוך ומידע בצורה ויזואלית, קולית וטקסטואלית. מערכות אלו יהיו בעתיד אינטראקטיביות. כלומר, הצופה לא יהיה פסיבי כמו היום אלא משתתף ומעורב בנעשה. מהפכה זו תשפיע בעתיד על כל ההיבטים של חיינו כדוגמת המהפכה התעשייתית.
השינוי המדהים הזה מעלה מספר בעיות:
-
כיצד משמרים את הזהות התרבותית הייחודית ולא מאפשרים השפעה גורפת של התרבות הגלובלית המערבית על העולם.
-
ריכוז המידע בידי מעטים ואופן השימוש בו.
-
מי יפקח על הערוצים הגלובליים.
-
זכויות יוצרים.
-
צנעת הפרט.התפתחות הקשר בין התקשורת לספורט קשורה לגורם הכלכלי ויוצרת התמסחרות של ענפי ספורט שונים. הכסף מגיע לספורט דרך תשלום עבור זכויות שידור ומתן חסויות לאירוע הספורט ולספורטאים.הספורט שינה עצמו והתאים את חוקיו בתחומים שונים למדיום הטלוויזיוני, על מנת להגיע לקהל רחב יותר וליצור אירועי ספורט גלובליים, דוגמת האולימפיאדה, היוצרים ענין רב בצפייה ולכן לנתוני רייטינג גבוהים.
-
-
¨ השלבים העיקריים בהתפתחות הטלוויזיה בישראל. כניסת הערוץ המסחרי הכבלים והלווין.
¨המאפיינים של השידור הציבורי - ערוץ 1 - והשידור המסחרי - ערוצים 2 ו-10.
¨כיצד שומרים חוקי הרישוי ( חוק רשות השידור וחוק הרשות השניה, חוק הבזק,) על האינטרס הציבורי.
¨הבעיות העולות מחוקים אלה ומאכיפתם.
¨חשיבותם של הפקות מקור.
