חוק רשות השידור

לפי החוק, רשות השידור הישראלית (1965) אחראית למתן שירותי רדיו וטלוויזיה בישראל עפ"י העקרונות הבאים:
1. לשדר תוכניות חינוך , בידור ואינפורמציה בתחומי המדיניות, החברה, הכלכלה והמשק, התרבות,  המדע והאומנות, במגמה:
א. לשקף את חיי המדינה, מאבקה, יצירתה והישגיה.
ב. לטפח אזרחות טובה.
ג. לחזק את הקשר עם המורשת היהודית וערכיה ולהעמיק את ידיעתה.
ד. לשקף את חייהן ונכסי תרבותם של שבטי העם מהארצות השונות.
ה. להרחיב השכלה ולהפיץ דעת.
ו. לשקף את חיי היהודים בתפוצות הגולה.
ז. לקדם את מטרות החינוך הממלכתי כמתואר בחוק החינוך הממלכתי 1953.

2. לקדם את היצירה העברית והישראלית.

3. לקיים שידורים בשפה הערבית וצרכיה של האוכלוסייה הדוברת ערבית, ושידורים לקידום ההכנה והשלום עם המדינות השכנות בהתאם למגמות היסוד של המדינה.

4. לקיים שידורים ליהודי התפוצות.

5. לקיים שידורים לחוץ לארץ.

על רשות השידור להבטיח מתן ביטוי לדעות והשקפות השונות ולשדר מידע מדויק. הוראות היסוד קבעו את מעמדה של רשות השידור כתאגיד ממלכתי הנתון לביקורת עפ"י חוק מבקר המדינה 1958.

המבנה האדמיניסטרטיבי: יש להקים גוף ציבורי שיפקח על ההנהלה (דומה למועצת המנהלים של ה-BBC). האב טיפוס הישראלי כולל בתוכו גוף מפקח המורכב מ 3 - רמות :

א. המליאה - מונה 31 חברים המתמנים ע"י נשיא המדינה אך לפי המלצת הממשלה ומכהנים בתפקיד שלוש שנים. 30 מחברי המליאה נבחרים ע"י הממשלה לאחר התייעצות עם נציגי תרבות ונציגים מהאקדמיה ללשון שיש להם זיקה לענייני שידור. אסור שימצאו במליאה יותר מארבעה עובדי מדינה פרט למורים (בשל אופי האקלים הפוליטי בישראל, המליאה הייתה ונשארה מהדורה מצומצמת של ההרכב הפוליטי של הכנסת). המליאה אחראית על קביעת מדיניות התפעול של רשות השידור ועל הנחיית הועד המנהל במילוי תפקידיו. המליאה מאשרת את תוכנית השידורים השנתית ומקבלת החלטות גם לגבי משדרים בודדים. המליאה בוחנת את ההצעות התקציביות של הועד המנהל.

ב. הועד המנהל - מונה 7 חברים. למעשה עומד מעל המליאה אך עפ"י קווי היסוד של חוק רשות השידור מצוי במעמד נחות ממנה. חברי הועד המנהל מכהנים 3 שנים וממונים ע"י הממשלה מקרב חברי המליאה. הממשלה בוחרת בשניים מחברי המליאה לתפקידי היו"ר והמשנה ליו"ר והם משמשים בתפקידים אלה במליאה ובוועד המנהל. תפקידיו: לדון ולהחליט על עניינים של הרשות, לקבל דוחות מן המנהל הכללי על פעולותיה השוטפות של הרשות, להכין את התקציב הרגיל ותקציב הפיתוח לכל שנת כספים ולפקח על ביצוע הפעולות בהתאם לתקציב.

ג. המנכ"ל - הוא למעשה בעל העמדה הגבוהה ביותר בהיררכיה המבצעית של רשות השידור. הוא נבחר ע"י הממשלה לתקופת כהונה של 5 שנים. חוק רשות השידור מצליח לדחוק את המנכ"ל לעמדת נחיתות ברורה כלפי הועד המנהל והמליאה (המנהל הכללי יפעל לפי החלטות הועד המנהל והנחיותיו וישתתף בישיבותיו בזכות דעה מייעצת. למנכ"ל השפעה מצומצמת בלבד על חיזוק מעמדה של הרשות כגורם עצמאי מול ממשלה).

מתקני רשות השידור הישראלית נמצאים בתחום סמכויותיו של משרד התקשורת ומתוחזקים ע"י השירות ההנדסי שלו. בנוסף למשדרים העיקריים קיימות 40 תחנות ממסר והגברה בעלות מתח נמוך כדי להבטיח קליטה טובה בכל חלקי הארץ.

תקציב רשות השידור ממומן מ 3 - מקורות:
1. תשלומי אגרה המוטלים על בעלי מקלטי רדיו וטלוויזיה.
2. הכנסות מפרסומת מסחרית המשודרות בתחנות רדיו ובטלוויזיה המסחרית .
3. סובסידיה ממשלתית.

דרכי הכנת התקציב ומסירתו לממשלה לאישור נקבעים ע"י שר האוצר. יישום התקציב הוא בסמכות הועד המנהל, ונעשה בהתאם לחוקי המדינה ובכפיפות לפיקוח מבקר המדינה.

טלוויזיה מסחרית: שידורי טלוויזיה הממומנים ע" גופים פרטיים מסחריים באמצעות פרסומות (ערוץ 2).

טלוויזיה ממלכתית-ציבורית: שידורי טלוויזיה הממומנים והמעוצבים ע"י מוסדות השלטון. בארץ ממומנים שידורי הערוץ הראשון הממלכתי, בין היתר מתשלומי אגרת הטלוויזיה והרדיו שמחויבים בה האזרחים.