לארי פלינט
חברת לארי פלינט הוצאה לאור עוסקת בעיקר בהפקת סרטי וידאו פורנוגרפיים וירחונים, הבולט שבהם הוא האסלר. מחזור המכירות השנתי של החברה הוא כ-150 מיליון דולר. פלינט ניהל בארצות הברית מספר מאבקים פומביים אשר עסקו בתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית, הוא אף התמודד למשרות ציבוריות מספר פעמים. פלינט חולה בהפרעה דו-קוטבית וכן משותק בפלג גופו התחתון לאחר שנפגע במהלך ניסיון התנקשות.
במרץ 1972 הוא יצר את עיתון האסלר (אנגלית: Hustler Newsletter), עיתון שהודפס בשחור-לבן, על ארבעה עמודים ואשר נועד לספק מידע על מועדוניו. הפרסום החדש התקבל באהדה כה רבה עד שבחודש מאי 1972 הוא הורחב ל-16 עמודים ובחודש אוגוסט ל-32 עמודים. באמצע שנת 1973 החל מיתון בארצות הברית, אשר פגע קשות בעסקי מועדוני האסלר, וגרם לירידה חדה במספר הלקוחות. פלינט שקע בחובות כבדים ובניסיון להציל את עסקיו החליט להפוך את עיתון האסלר לעיתון פורנוגרפי אשר יופץ בכל ארצות הברית. לצורך ההון הראשוני להוצאת העיתון הוא השתמש בכספים אותם שמר לצורך תשלום מיסים על הכנסותיו ממועדוניו. הגיליון הראשון של האסלר יצא בחודש יולי 1974. אף שזכה לתשומת לב מעט, עד מהירה רווחי העיתון החלו גואים והוא הצליח לשלם את חובו לרשויות המס. בחודש נובמבר 1974 האסלר פרסם לראשונה עירום מלא, כולל פתח הנרתיק של המצולמות.
פלינט נאלץ לנהל מאבקים לפרסום כל ירחון היות שחברת ההפצה של העיתון טענה כי העיתון מציג תכנים מיניים בוטים מדי ואיימה להסירו מן הדוכנים. באותה עת פנה אל פלינט צלם פפראצי אשר הציע לו לרכוש תמונות עירוםמשנת 1971, של הגברת הראשונה לשעבר של ארצות הברית, ז'קלין קנדי-אונאסיס, כאשר הייתה בת 41. פלינט רכש את התמונות תמורת 18,000 דולר ופרסם אותן בגיליון חודש אוגוסט 1975. גיליון זה הביא את הירחון לתשומת הלב הציבורית בארצות הברית, הגיליון נמכר במיליון עותקים בתוך ימים ספורים ופלינט הפך בין-לילה למיליונר.
ב-6 במרץ 1978, בעיצומו של מאבק משפטי אותו ניהל, בעניין פרסומי תועבה, במחוז גווינת, במדינת ג'ורג'יה, נורה פלינט יחד עם עורך דינו, סמוך לבית המשפט בעיר המחוז לורנסוויל. רוצח סדרתי גזען בשם ג'וזף פאול פרנקלין, הודה בניסיון ההתנקשות וטען כי חמתו בערה בו למראה תמונות בהן נראות יחד נשים מגזעים שונים על דפי האסלר.
פלינט היה מעורב במספר מאבקים משפטיים אשר זכו לתשומת לב ציבורית בארצות הברית ואשר עסקו בגבולות חופש הביטוי ובפורנוגרפיה. פלינט הועמד לדין לראשונה בסינסינטי, בשנת 1976, על פרסום תועבה ופשע מאורגן. הוא נמצא אשם ונגזרו עליו 7-25 שנות מאסר, מתוכן ריצה שישה ימים בלבד בטרם בוטל פסק הדין מסיבות טכניות. אחד מגילגוליה של תביעה זו הגיע בערעור לבית המשפט העליון של ארצות הברית.
בשנת 1988, פלינט זכה בערעור בולט בבית המשפט העליון נגד המטיף הנוצרי הידוע ג'רי פולוול[7]. פולוול תבע את פלינט בשנת 1983 על פרסום פוגעני ומלגלג בירחון האסלר. במודעה פרודית שהתפרסמה בגיליון נובמבר 1983 של האסלר, המתחזה לפרסומת לליקר קמפרי הופיע שמו ותמונותו של פולוול ולצידה הכותרת "פולוול מספר על הפעם הראשונה שלו". המודעה חיקתה מודעות אמיתיות למשקה בהן הופיע ראיון עם ידוענים שונים אשר סיפרו על הפעם הראשונה בה שתו קמפרי. אלא שבמודעה הפרודית הופיע ראיון עם פולוול בו סיפר כי המגע המיני הראשון שלו היה עם אימו, בשעה שהיה שיכור, בשירותים. בתחתית העמוד הופיע כיתוב קטן ובו נאמר: "מודעה פרודית - אין לקחת ברצינות". פולוול תבע את פלינט בטענה כי הפרסום גרם לו לעגמת נפש, אולם תביעתו נדחתה. בהחלטה נקבע כי אישי ציבור אינם יכולים לתבוע פיצויים "על גרימת עגמת נפש במזיד" כתוצאה מפרודיה אשר נעשתה עליהם.