מונחי מדרשי ההלכה
המילון הזה יעזור לכם בפיענוח מדרשי ההלכה. בהצלחה.
מיוחד | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת | הכל
א |
|---|
אף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבראף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר הוא סימן פתיחה להוכחה, אך לא ממש הוכחה נחרצת אלא יותר מסתברת, כלומר לא הכרחית. הרבה פעמים הפסוק שמובא בתור זכר (כמו רמז) יש לו קשר ישיר לטענת התנא. דוגמה: "תועה – אין תועה בכל מקום אלא חוץ לתחום. אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר: וימצאהו איש והנה תועה בשדה." המדרש לומד מהמילה 'תועה' שמדובר באבדה שנמצאת מחוץ למגרשה הביתי. כלומר אם חפץ מונח במקום הגיוני, אין ליטול אותו משם בטענת השבת אבדה. הפסוק שמובא בתור 'זכר', לקוח מסיפור יוסף ואחיו. הרי יוסף יצא מחוץ לתחומו ולבסוף גם אבד (באשמת האחים). אין זו הוכחה ניצחת שתועה פירושו מחוץ לתחום, אבל זו הוכחה לא רעה.
| |
ד |
|---|
דין הואדין הוא - פתיחה לקל וחומר. קל וחומר הוא המידה הראשונה (וההגיונית ביותר) שהתורה נדרשת בה. באמצעות מידה זו מעבירים דין ממקרה קל למקרה חמור, או להפך: כאשר יש שני עניינים, שאחד מהם חמור מחברו, הרי דבר שחייבים לעשותו (או שנאסר לעשותו) בקל מבין השניים, מובן מאליו שחייבים לעשותו (או שאסור לעשותו) גם בחמור מביניהם. באופן דומה, בנויה גם ההקבלה ההפוכה: דבר שהותר לעשותו בחמור מבין השניים, מובן מאליו שמותר לעשותו גם בקל מביניהם. דוגמה: "עין תחת עין - ממון. אתה אומר ממון, או אינו אלא עין ממש?... רבי יצחק אומר, הרי הוא אומר אם כופר יושת עליו. והרי דברים קל וחומר. ומה במקום שענש הכתוב מיתה, לא ענש אלא ממון. כאן שלא ענש מיתה, דין הוא שלא יענש אלא ממון." (מכילתא דר"י לשמות כ"א, כד) | |
י |
|---|
יכוליכול - המילה יכול מייצגת פתיחה לאפשרות קריאה שתידחה בציטוט מהמשך הפסוק או מפסוק אחר. תמיד לאחר המילה "יכול" יבואו צמד המילים "תלמוד לומר" (די דומה ל"שומע אני"). מאחורי שאלות 'יכול' עומדות שתי מגמות - א. להראות שכל מילות הפסוק נצרכו; ב. להתמודד כביכול עם אפשרויות קריאה אחרות ולדחותן על הסף
דוגמה: לא תראה. יכול אפילו הוא רחוק ממנו מלא מיל? תלמוד לומר: כי תפגע. - לכאורה מהפסוק היית יכול להסיק שכל אבדה שהיא בטווח ראייתך עליך להשיבה לבעליה; לפיכך נאמר "כי תפגע" - רק מה שאתה נתקל בו ממש עליך להשיבו לבעליו (לאחר מכן ימצאו פשרה בין "לא תראה" ל"כי תפגע") | |
מ |
|---|
מכאן אתה אומרמכאן אתה אומר / מכאן אמרו - פתיחה לציטוט של משנה או תוספתא. בעל המדרש מראה כיצד יצאו דברי המשנה מתוך דרשת הפסוק. דוגמה: או את שיו נדחים - כדרך הנדחים. מכאן אתה אומר: מצא חמור... | |
ש |
|---|
שומע אנישומע אני פירושו כך אני מבין מהפסוק. זוהי הדרך של המדרש להראות שהדברים אינם כפשוטם, בדרך כלל על ידי הבאת פסוק שממנו עולה מסקנה אחרת. תמיד אחר שומע אני יבואו צמד המילים "תלמוד לומר" וידחו את המסקנה שעלתה מה"שומע אני". דוגמה: "כי תפגע – שומע אני כמשמעו! – תלמוד לומר (כי) תראה. כלומר מהמילים "כי תפגע" הייתי יכול להבין שיש להשיב אבדה רק כשנתקלים ממש באבדה, לפיכך ישנן המילים "כי תראה" - גם אם רואים את האבדה מרחוק עליך להשיבה. | |
ת |
|---|
תלמוד לומרתלמוד לומר הוא פתיחה לציטוט מפסוק, ותמיד הוא יבוא בתור תשובה לשאלת "שומע אני", "יכול" או "אין לי אלא". ראה דוגמה בערך "שומע אני". | |