השימוש באינטרנט: סכנות ופתרונות - הרב אלישע אבינר
האם רצוי להתחבר ל"אינטרנט כשר"? האם נכון לוותר על ההתמודדות?
א. הקדמת רפואה למכה
האינטרנט הפך את המידע העולמי וכל המצוי בעולם ליותר זמין. הכל יותר קרוב ויותר נגיש - הטוב והרע, הקדושה והטומאה, החכמה וההבל, הברכה והקללה. אתרים של מידע חיוני להצלת חיים ושל ידיעות מדעיות להכרת העולם ואתרים המציגים פורנוגרפיה לראווה - פתוחים לכל גולש. באינטרנט, הקִרבה בין הררי החכמה לתהומות הטומאה היא מדהימה, המרחק הגיאוגרפי ביניהם הוא כחוט השערה, והמעבר ביניהם הוא כהרף עין. לכן, האינטרנט מציב אתגר רציני בפני החברה האנושית. "החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך" (דברים ל יט). מפרש הרמב"ן (שם): "להגיד להם כי שני הדרכים בידם, וברשותם ללכת באשר יחפצו בה, ואין מונע ומעכב בידם לא מן התחתונים ולא מן העליונים". יש הטוענים שהאינטרנט מעמיד בפני האדם המודרני את מבחן "הבחירה החופשית" הגדול ביותר.
בכל דור נבחנת החברה האנושית במבחן חדש של בחירה חופשית. אך אנו מאמינים "שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" (ע"ז ג א), כלומר, אין הקב"ה מכשיל את בריותיו. האתגרים שה' מזמן לאדם גזוּרים לפי מידותיו (של האדם), ואינם חורגים מיכולותיו. ובכלל זה גם האתגרים הנובעים מהאפשרויות המתחדשות על ידי הקִדמה הטכנולוגית, מפני שהִקדמה הטכנולוגית גם היא נתונה לפיקוחה של ההשגחה האלוקית. אנו מאמינים שחידושי הטכנולוגיה הגדולים אינם פרי המקרה והמזדמן, אלא תוצר מכוּון של ההשגחה האלוקית העליונה. ההשגחה האלוקית המלווה את תולדות האדם ותרבותו, מקיפה גם את תולדות המדעים והטכנולוגיה. "יש משקל מיוחד לכל רעיון ומחשבה לזמן לידתו ופעולתו, באין שום מקרה והזדמנות בלתי מכוּונת כלל" (אגרות הראי"ה, צא). כל תגלית מדעית מופיעה בעולם בעיתוי מתאים, כאשר כבר מסוגלת האנושות להתמודד איתה בהיבט המוסרי, לנתב אותה לאפיקים חיוביים ולהפיק ממנה ברכה.
נוסף למבט האמוני וההשקפתי על השימוש באינטרנט ועל מבחן הבחירה החופשית שהוא מזמן לאדם, קיימת גם הדרכה מתוך מבט חינוכי. הפניות הרבות לעזרה מצד בני נוער אשר גולשים באתרי זימה, ואינם מצליחים לגמול את עצמם מהם, מעידות שהכִשלון מצוי וקרוב. הפניות באות גם מבני נוער "טובים" המתביישים במעשיהם ומייחלים לתשובה ולתיקון. הוסף עליהם נערים רבים המכוּרים לאתרי זימה וחוששים לפנות לעזרה, והוסף עליהם רבים אשר נכשלים רק לעיתים מזומנות, והרי לך תופעה קלוקלת בעלת ממדים רחבים המחייבת התמודדות חינוכית.
ההתמודדות החינוכית מתחילה בהסברה על הסכנות המצויות באינטרנט, על חינוך לבחירה נכונה וחינוך לאיפוק והתגברות. אבל אין להסתפק בהסברה, דרושה גם פעולת מניעה מעשית החוסמת לגמרי את הגישה אל הטומאה: חסמים, מסננים, התחברות דרך ספק אינטרנט "כשר". עלוּתם נמוכה והגנתם טובה. התקנת חסמים ומסננים או התחברות דרך ספק אינטרנט "כשר" הן חובה בכל בית שיש בו אינטרנט. זו איננה חוּמרה יתרה המתאימה לחסידים ולקדושי עליון אלא דרישה מינימאלית המופנית אל כל אחד. מי שנוהג אחרת, בוחר להמר על חינוך בניו ובנותיו (ולעיתים, אף להמר על החינוך של עצמו...).
ושמא ישאל השואל: אם חוסמים בשיטה טכנולוגית בפני בני הנוער את הגישה לאתרי זימה, היכן החינוך לבחירה? אם ה' הציב את האתגר הזה בפני בני דורנו, עלינו להתמודד איתו בגאון, ולא להתחמק מהתמודדות! תשובה: חלק מההתמודדות היא לחסום את הגישה לרע. הקִדמה הטכנולוגית מציבה בפנינו אתגרים, היא פותחת בפני האדם את שערי הרע, אבל גם מציעה פתרונות כיצד לנעול אותם. עצות אלו הן בכלל העיקרון ש"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו", כלומר ה' מציב אתגרים בפני האדם ויחד עם זה הוא מעניק לו כלים כיצד להתמודד אִתם. הקדמת רפואה למכה היא מחסדי ההנהגה האלוקית.
יש שנרתעים מחסמים וסולדים ממסננים, זה מזכיר להם את חומות הגטו היהודי. הם ששים אלי קרב לקראת כל התמודדות, והכִשלון שעלול לנבוע מכך מכוּנה בפיהם "מחיר הפתיחות". לדאבוננו, לעיתים המחיר הוא כבד מדי ומיותר. כבד - השחתת הנפש, הרס הטהרה הפנימית, צלקת מוסרית קבועה שקשה להסירה. מיותר - גם אחרי חסימת הגישה לאתרי הזימה, נותר לכל נער ונערה מרחב מספיק גדול של התמודדות. לכל אורך דרכם (של בני הנוער) פזורות התמודדויות. כל התמודדות שנחסכת מהם מאפשרת להם אגירת כוחות לקראת התמודדות שאי אפשר לעקוף. הבה נקדים רפואה למכה!
ב. מכתבים של בני נוער
שני המכתבים הבאים הם אוטנטיים. הם נכתבו על ידי נערים בגילאים שונים. זהו חומר מחשבה להורים.
מכתב א' - "אני חייב לציין שאני מתבייש לכתוב לך את המכתב הזה, אבל הרגשתי שאני חייב לספר למישהו ולא העזתי לספר לאף אדם שאני מכיר, אז שלחתי לך את המכתב דרך האתר של --- כדי שלא יזהו אותי.
אני נער בן 17 הלומד בישיבה תיכונית. לפני בערך חודשיים הייתי לבד בבית ותוך כדי כך נכנסתי לאינטרנט. בהתחלה סתם גלשתי, אבל לאחר קצת זמן לא התגברתי על עצמי ונכנסתי לאתר פורנוגרפי. למרות הידיעה שהדבר הזה אסור, לא הצלחתי להתגבר על עצמי והמשכתי לגלוש באתר במשך כשעה. בסופו של דבר, לאחר שהצלחתי לצאת מהאתר (וגם זה מהפחד שההורים שלי יחזרו...) לא יכולתי לסבול את עצמי ואמרתי לעצמי שבחיים אני לא אעשה את זה שוב, לא משנה מה יקרה. ובשיא הרצינות באמת הרגשתי רע כמה ימים...
אבל למרות כל ההבטחות שנתתי לעצמי וכל מה שהצטערתי, לא התגברתי על עצמי ונכנסתי לאותו אתר לפני כחודש. ושוב פעם אותו הדבר... נשבעתי לעצמי לא לעשות את זה שוב, וכל פעם בתפילה - בעת אמירת 'תחנון' - כיוונתי על זה, וקיבלתי על עצמי שבחיים לא עוד פעם.
אבל אתמול שוב... ואני רוצה להגיד לך שנמאס לי מזה. אני כבר מתבייש מעצמי ואני אפילו לא מעיז לבקש על זה סליחה, ואני מאמין שבעתיד הלא רחוק זה יקרה לי שוב ואין לי כוח לזה. כי אני יודע שבאמת אסור להיכנס לאתרים כאלה אבל אני לא מאמין שאצליח להתגבר על עצמי.
אני מבקש שהתשובה שהרב יחזיר לי לא תהיה בסגנון: "אם תאמין שלא תעשה את זה שוב, זה יעבוד", כי אני כבר לא סומך על עצמי. ולמרות שאני מקווה שזה לא יקרה לי שוב, אני מפחד שזה כן יקרה.
אני גם מבקש שהתשובה לא תהיה שאפשר להתחבר לאינטרנט נקי, בגלל שאני לא רוצה לספר את זה להורים שלי, שאז הם יתחילו לשאול אותי: מה אכפת לי עכשיו? מה קרה? למה ומדוע...
חוץ מזה אני מרגיש בושה ענקית על זה שאני לא מתגבר על עצמי. אבל למרות כל זה, אני מרגיש יותר בושה בגלל שהפעם זה פחות הפריע לי מהפעמים הקודמות שנכנסתי. וזה כנראה בגלל שהתרגלתי וזה כבר לא מזיז לי לראות מה שראיתי באתר הזה...".
מכתב ב' - "יש לי בעיה מאוד גדולה. זה מספר חודשים יצר הרע שלי השתלט עלי ואני נכנס לאתרים שלא כאן המקום לפרטם. אני כל פעם מנסה לנדור נדרים (להתרחק מהמחשב לשלושה שבועות וכדו'), אבל לאחר שתקופת הנדר מסתיימת אני שוב חוטא. בשבט שלי (אני בן 13) אני נחשב בין הילדים היותר טובים (מבחינה דתית), ופעמים רבות אני מרגיש שאני מרמה אותם. איך אני יכול לפתור את הבעיה שלי בלי לערב אף אחד שמכיר אותי?"
ג. קול קורא של ראשי ישיבות תיכוניות, תיכונים, ואולפנות
עיקרה של העבודה החינוכית הוא להגביר את הטוב ולהרבות את האור, אבל לשם כך אין מנוס ממלחמה ברע ובחושך. העיקר הוא ה"עשה טוב", אבל לשם השגתו אנו נאלצים לעבור דרך ה"סור מרע". האינטרנט הוא כלי רחב שבו אור וחושך, טוב ורע, משמשים בו בעירבוביה. בני נוער רבים, טובים וישרים, נכשלים בו, נופלים ברע ונשברים. מתוך בושה, הם מהססים לפנות לעזרה, שוקעים בחושך ומתייסרים.
עלינו לחנך את בנינו ובנותינו לבחור בטוב ולמאוס ברע, לדבוק באור ולהתרחק מהחושך, להעצים את גבורת האיפוק שלהם, להעמיק את אמונתם ביכולת הבחירה שלהם ולהגביר את שליטתם העצמית. אבל לא די בכך. עלינו לאטום את החלונות הצופים אל הרע. לכן, אנחנו קוראים להורים להיעזר בפיתוחים הטכנולוגיים המבודדים את הטוב והרצוי המוצע באינטרנט ונועלים את הגישה אל הרע.
גם אִלו עַלוּת ההתחברות לספקי האינטרנט הנ"ל היתה גבוהה לא היינו פטורים מכך, על אחת כמה וכמה כאשר תוספת העלוּת היא זניחה. ההשקעה הכספית מועטת, והרווח החינוכי, הנפשי והמוסרי, הוא מרובה. בריאותם הנפשית של בנינו ובנותינו עומדת בראש סולם העדיפויות שלנו, לכן לא נמעיט בכל השתדלות על מנת להבטיח אותה. אנו קוראים להורים לגלות אחריות חינוכית ולמנוע מראש את המכשולים הכרוכים בגלישה באינטרנט.
[על הקריאה חתמו קרוב לארבעים ראשי רשתות וראשי מוסדות מכל הגוונים. קריאה זו התפרסמה בעקבות ה"מכתבים של בני הנוער" שהובאו לעיל]