ספקטרום אלקטרומגנטי, מתוך פיסיקה - אנציקלופדיה ynet

ספקטרום אלקטרומגנטי

Electromagnetic spectrum

ספקטרום אלקטרומגנטי, התפלגות הקרינה האלקטרומגנטית לפי אורכי הגלשלה. לדוגמה: אור העובר מבעד למנסרה מתפצל לפי אורכי הגל של מרכיביו, ומתקבלים צבעי הקשת השונים. אולם האור הנראה הוא רק חלק קטן של הספקטרום (ברבים: סְפֶּקְטְרָה).

 

הספקטרום האלקטרומגנטי המלא

לקרינה האלקטרומגנטית יכולות להיות רמות אנרגיה שונות, לפי תכונות המקור הפולט אותה, ואלה מתבטאות בשוני של אורך הגל, או של התדר (תדירות; מספר פסגות הגל העוברות בשנייה דרך נקודה נתונה, ולכן - ההופכי של אורך הגל; נמדד ביחידות הרץ, כאשר 1 הרץ = 1 פסגת גל בשנייה). הספקטרום הוא רציף, אך נהוג לחלק אותו, לפי אורכי הגל או התדרים, לקבוצות (שיש ביניהן חפיפה מסוימת), כדלקמן:

קרני גמא (אורך גל פחות מ-10^-10 מטר, כלומר 0.1 ננומטר; תדר מעל 10¹⁹הרץ), מקורן בתהליכים גרעיניים ויש להן שימושים מסוימים ברפואה.

קרני רנטגן (אורך גל בין 0.01 ננומטר ל-1 נ"מ), מקורן הטבעי בתופעותאסטרופיסיקליות; בהפקה מלאכותית, יש להן שימושים חשובים ברפואה ובהנדסה.

קרינה על-סגולה (אורך גל בין 0.1 נ"מ ל-360 נ"מ), מקורה הטבעי בעולמנו בקרינת השמש. השפעתה על רקמות חיות מזיקה, ויש לה שימוש בתהליכי חיטוי.

אור נראה (אורך גל בין 380 - 780 נ"מ); ליתר דיוק, אור שעין האדם רגישה לו. כמה יצורים חיים מסוגלים לראות "אור" על-סגול ארוך או תת-אדום קצר.

קרינה תת-אדומה (אורך גל בין 780 נ"מ - 1 מ"מ). מורגשת כחום, ולכן נקראת גם "קרינת חום". שימושיה מרובים, בין השאר בראיית לילה.

גלי רדיו הוא שם משותף לכל הגלים שאורכם מעל 1 מ"מ. את אלה מקובל לחלק לסוגים לפי יחידות התדר, ולא לפי אורך הגל: בין 1 ל-100 גיגאהרץ (10⁹ הרץ) נמצאים גלי מיקרו; מתחת לזה גלי רדיו UHF ו-VHF, המשמשים בעיקר בשידורי טלוויזיה, ומתחת להם הגלים המשמשים בשידורי רדיו, שנחלקים שוב בין קצרים, בינוניים וארוכים.

 

למעשה, הספקטרום האלקטרומגנטי משתרע הלאה, אלא שלתדירויותיו הנמוכות מאוד אין שימוש מעשי רב.