אני לא מבין מה הסוגיה עושה בכלל מ'היכי דמי' (אחרי הסוגרים שורה 38 דף כה' עמוד א') ועד 'בעי רבי ירמיה'.
אשמח אם מישהו יסביר לי.
אני לא מבין מה הסוגיה עושה בכלל מ'היכי דמי' (אחרי הסוגרים שורה 38 דף כה' עמוד א') ועד 'בעי רבי ירמיה'.
אשמח אם מישהו יסביר לי.
בהיכי דמי הסוגיה מבררת את דעת רבי חנינא ובעצם די מבטלת את דעתו - הרי רבי יצחק מגדלאה הציב כלל ברור - עשוי כמגדל - מכריז, לא מגדל - שלו, ולפכך מה זה משנה אם המטבעות הם של שלושה מלכים או של מלך אחד? [שים לב: האלה די דומה לשאלה שהוצבה על כלים שלא שבעתן העין]
התשובה של הגמרא לשאלה שכך יש לומר - מטבע של מלך אחד כעין שלושה מלכים: המטבע התחתונה היא הכי גדולה, הבינונית מעליה והקטנה עליה - במקרה הזה יש להכריז, כי כך בני אדם מניחים מטבעות; אולם אם המטבעות היו מסודרים כמו מלך אחד - כלומר זה על גבי זה ללא שינוי בגודל - אז יכול לקחת, כי ייתכן שנפלו כך.
לעומת רבי חנינא, ר' יוחנן סובר בפשטות שאין זה משנה אם המטבע של מלך אחד או שלושה - בכל מקרה חייב להכריז.
לאחר מכן שואלת הגמרא על בדיוק מכריז ועונה - מכריז על מניין; אם כן - מדוע כתוב במשנה שלושה מטבעות, גם בשניים יכול להכריז על מניין! ועוונה רבינא המוצא מכריז מצאתי מטבעות, ומכיוון שמיעוט רבים הוא שניים, המספר שניים אינו יכול לבוא בתור סימן - כי הוא רף המינימום.