תשע"ג - תלמוד -ח1

השאלה

הבא שני הבדלים מילוליים בין פרשיית השבת אבדה במשפטים לעומת הפרשייה בכי תצא, והסבר דרכם את מהות ההבדל בין הפרשיות (12 נק').

ניתוח השאלה

שימו לב שלשאלה יש שני חלקים - קודם כול יש להביא שני הבדלי מילים בין שתי הפרשיות ולאחר מכן להסביר דרך הבדלים אלה את ההבדל העקרוני בין שתי הפרשיות. על החלק הראשון יש לענות בקצרה ובחלק השני להרחיב.

תשובה

הבדלים - א. בפרשיית משפטים המאבד נקרא "אויבך" ובכי תצא הוא נקרא "אחיך"; ב. בפרשיית כי תצא נוספו המילים "והתעלמת מהם או "לא תוכל להתעלם" שאין להן מקבילה בפרשיית משפטים (או שהמקבילה היא "וחדלת מעזוב לו", מילים שנמצאות בפסוק של מצוות פריקה וטעינה)

משמעות - בפרשיית משפטים מצוות השבת אבדה היא התמודדות מול יצר הרע של השנאה. כלומר, המוצא מזהה את האבדה ונטייתו הטבעית היא לא לעזור למאבד היות שהוא אויבו. לפיכך התורה מצווה להתעלות מעל לרגשי השנאה ולהשיב את האבדה לבעליה. בפרשיית כי תצא לעומת זאת, מצוות השבת אבדה היא התמודדות מול יצר הרע של האדישות והעצלנות. כלומר, אדם רואה אבדה ונטייתו הטבעית היא להשאירה במקומה - מה יש לו להכניס את ראשו בצרה הזו. התורה מצווה להתנער מן האדישות ולזכור שמדובר באחיך, לפיכך אסור להתעלם מהאבדה אלא יש להשיבה לבעליה.

 

השאלה

הבא שני דינים שמופיעים בפרשייה בכי תצא ואינם מופיעים בפרשייה במשפטים (8 נק').

ניתוח השאלה

שימו לב - כאן אין מדובר בהבדלים מילוליים, אלא בהבדלים בדינים. יש לקרוא היטב את פרשיית כי תצא ולהוציא ממנה בקצרה שני דינים שאין להם אזכור בפרשיית משפטים.

תשובה

א. גם אם אין המוצא מכיר את בעל האבדה - עליו לקחת את האבדה לביתו ולחכות עד שהמאבד יבוא וידרוש אותה (פסוק ב)

ב. כל דבר שאדם איבד - מחויבים להשיבו לבעליו, לאו דווקא בעל חיים (פסוק ג)