הטבע בעונות השנה

"טבע ונוף" - יהודית איילון, מעגן מיכאל 

לקט כתבות מעלון מועצת חוף הכרמל משנים 2005-1994
הלקט ערוך לפי עונות השנה.

עריכה, תמי צור
מקור התמונות: יאיר בהרב, יהושוע איילון ז"ל, נירית אסף, ריימונד קולמן, נעמי ירון, תמי צור

2. שער לחורף

2.9. עשב השדה והאדם

עשב השדה והאדם

מצעד הפריחה באזורנו בעיצומו. הכרמל – "ההר הירוק תמיד" משתבץ פרחים וכן גם גבעות הכורכר.

רק צמחי החוף וגדות המים, צרובי הסערות, נראים חומים ומרוטים ומצפים לימים חמים יותר. ובעוד אנו מתפעלים ממדברי הכלניות והרקפות ודרוכים בציפייה לתורמוסים ולצבעונים, אולי הגיעה העת לזכור שכל הפריחה והלבלוב קסמו כבר לאדם הקדמון שמאז הופעתן ניסה להפיק את מירב התועלת מהצמחים...

מטעמי שמירת טבע, מחד וזהירות בריאותית מאידך, לא כל מה שמסופר על צמח, גם מחייב שימוש מיידי!

מי שמעוניין במקורות ספרותיים, מוצא בכתובים כמה שימושים מענייניים, אולי יוצאי דופן שאחדים מהם ליקטתי כאן.

רבים ידועים ומומלצים לשימוש כצמחי תה ותבלין למשל האזוב (מרכיב הזעתר), הקורנית כנ"ל והמרווה המשולשת  - לתה, וכן טוב להכניסה לארון לגירוש חרקים ולנעלים – לחמום. עלים שונים המשמשים לסלט, לקציצות ולכל מיני מרקים מוכרים לכל חובבי "בישול השדה", לדורותיהם. עך הידעתם שעלי החלמית (שפירותיה, לפי הסיפורים פירנסו את נצורי תש"ח בירושלים) טובים למילוי ממש כמו עלי הגפן?!

או שמשורשי העירית הגדולה, הפורחת עכשיו על הגבעות, עושים גם... דבק סנדלרים?!

השורשים המעובים האלה טובים לתה, כאשר הם צהובים מהשנה שחלפה ולמאכל, כאשר הם לבנים ומכילי עמילן, בשנה הזו.

עלי הקורנית המקורקפת (הזעתר) מומלצים כבר ע"י פיליניוס, בימי קדם, למילוי כריות והשינה עליהם אמורה לרפא מרה שחורה.

שיחי אלת המסטיק מצויים באזורנו למכביר, על הגבעות ועל מורדות הכרמל, בעלים ובענפים ישנו שרף ריחני ובאזורים ים-תיכוניים שונים מתבלים בו את יין הצינה וגם לועסים אותו סתם כדי שיהיה "ריח טוב בפה", אולי זה מקום השם שלה – "מסטיק".

גם לשני הכוכבים הנפוצים במקומותינו – הכלנית והרפת – תפקידים שונים ומשונים נוסף על היותן יפות!

פקעת הרקפת רעילה וידועה בשימושה כפיתיון מרעיל בשיטות דיג לא חוקיות. בעיתות מצוקה אפשר גם להפיק ממנה סבון – אלא שכאמור, מטעמי שמירת טבע – לא כדאי להיסחף!

הכלנית (ששמה העברי גזור מהמילה כלה), משום מה עודדה את דמיונם של אנשים. במיוחד קשרו לה כתרים באגדות של תחיית המתים. אגדה מספרת שפלוריס – אלת הפרחים, גילתה  שזפיר ("רוח המערב") אוהב את הנערה אנמונה (שמה הלטיני של הכלנית) ובקנאתה גזרה עליה כליה. אלא שאלת האהבה, אפרודיטי, התערבה לטובתה והפכה אותה לפרח יפה ואדום, כחול או ורוד, המופיע כל שנה עם בוא הגשמים. משורשיה מכינים מיץ המשמש ל"ניקוי ראש" ומערות האף. גם תרופה לקדחת, לכאבי ראש וגם... סגולה להטלה מוגברת אצל תרנגולות!

עוד לא הזכרנו את הדודאים שתפקיד להם בחיי האהבה והפוריות, גם אצל אבותינו (כמסופר בספר בראשית), אך זאת נדחה לעונת הקציר כאשר יבשילו הפירות.

כל זה על קצה המזלג.

המעוניינים להרחיב יקראו באנציקלופדיה של החי והצומח בעריכתו של עזריה אלון בהוצאת החברה להגנה הטבע ומשרד הביטחון.

כל היודע שימושי צמחים נוספים – מוזמן לכתוב אלינו – אך בתנאי אחד; שלא נפגע ברקמת הטבע והנוף, היפים כל כך אצלנו ואשר בודאי אחד רצוננו – שיישארו כך!!!

 

יהודית איילון

טבע ונוף 20, פברואר-מרץ 1992