המשותף חוף - הכרמל

מלכי הגאות והשפל

 למי שחי במצב של תנאים משתנים הוא בצרות ובעלי חיים החיים באזור הגאות והשפל ב"כרית" (בשמה המדעי) אינם יוצאים מהכלל. פעמיים ביממה מתרחשים שינויים במפלס המים והם נחשפים לאוויר, ליובש ולעין הטורפים.

 

התופעה עצמה קשורה בגורמי שמים ביחס לכדור הארץ. יחסי כוחות המשיכה של השמש, הירח וכדור הארץ. הירח אומנם כוחו חלש והוא קטן, אך הוא הקרוב שבשכנינו. השמש, עצומת מימדים, אך מרוחקת מאיתנו שנות אור רבות. השפעתם על החלק הנוזלי של כדור הארץ, קרי הים, (יש לזכור ש-72% מפני כדור הארץ מכוסים ים!) מתרחשת במחזוריות קבועה, של יום ולילה, ירח צעיר או מלא ועונת השנה שבהן משנים אנו את מעמדנו ביחס לשמש. האמת היא שאצלנו, בחופו המזרחי של הים התיכון, אין השפעת הכרית מורגשת כמעט. גלים וסערות ולחץ ברומטרי גבוה משנים את מפלס הים יותר מהכרית, כ–40 ס"מ גובה כל הסיפור כולו, ותלוי בשיפוע החוף. התופעה בודאי מוכרת, אם מטיול ואם מצפייה בטלוויזיה. סירות ומעגנים שבשפל צריך ללכת אליהם מאות מטרים עד לקו המים; כבישים המתכסים למספר שעות וכיו"ב ניסים ונפלאות. מילא. אנחנו בעלי סירות וכבישים ויכולת תכנון, אך מה יעשו בעלי חיים ימיים שמקום חייהם הוא באותו אזור? הזקוקים למי הים להרטבתם ולנשימת החמצן המומס בהם? תארו לעצמכם מצב שבו, נאמר, יסגרו לנו את האוויר למשך שעות מספר, או יאסרו עלינו לשתות. התוצאה ידועה והנה יש מספר בעלי חיים היכולים לעמוד בפורענות הזו. פעמיים ביממה ישנם כאלה שאפילו על ההתמודדות הזו "וויתרו". חילזון זעיר, חופית שמו, מבלה את כל חייו בגומות הזעירות שבכורכר, הרחק מקו המים. אם בגאות או בשפל די להם ברסס מי הים המגיע אליהם לעתים מזומנות מהגלים המתנפצים לחוף והן מסתפקות בכרסום אצות זעירות מתוך הסלע. אם תבחינו בהן, תראו את חלוצי המאבק להישרדות בחוף. כמובן שנשאלה השאלה מה טעם נמצאים בעלי חיים אלה באזור כה אכזר וחסר בטחון? לשאלה זו תשובות רבות, והפשוטה שבהן גורסת שבאזורים נוחים, קרי בעומק הים, קשה התחרות. לעומת זאת, עומדים לרשותם במרחק מהמים, שטחים פנויים להתנחלות לכל המצויד במנגנון כלשהו למניעת התייבשות. בקו הגאות והשפלממש, נבחיןברצועות רצועות של בלוטוני ים, "צרת היחפים", שהם סרטנים זעירים, הדבוקים לכל חייהם לסלע והופכים בסופו של דבר לחלקממנו. הם מייצריםלוחיות המכסות עליהם שמתוכן הם שולחים זרועות זעירות לנשימה במים ולגריפת מזון מתוך המים. אין מים?לא צריך! סוגרים את הלוחיות ומחכים לגאות. לחילזון "הכיפה הסרוגה" (חד – שן), אין בעיות. הוא מטייל על רגלו השרירית על קו החוף הנסוג, למחוזות רטובים יותר, או מתחבא בנקיק סלע שומר מים. הצלחית הנראית אף היא כחלק מהסלע, נצמדת ברגלה. יוצרת ואקום, ועוברת את השפל והחשיפה בשלום. יוצאת למסע כירסום אצות בלילה "שושנת הים האדומה" המתיישבת מלכתחילה בנקיק מים מוצל, אך גם לה היכולת לכנס זרועותיה ולחכות עד יעבור זעם היובש. לא את כולם מניתי כדי לא להלאות אתכם. האצות, הסרטנים, התולעון, הדגים המסתפקים במי הגבים שהשפל מותיר אחריו. הגיע הקיץ, לכו להתבונן בהם, אך אל נא תפגעו בהם! הם חלק חשוב מרקמת החיים של החוף הסלעי. רקמה שקל מאוד לפרוס אך נדרשות שנים יפות לאחות אותה.

יהודית איילון, ידיעון המועצה האזורית חוף הכרמל, "טבע ונוף",יוני 1992

http://ocw.openu.ac.il/opus/bin/en.jsp?enZone=Editor7941&enDispWho=Editor%5El215534

חוף עתלית, תמי צור