המשותף חוף - הכרמל

"על גחונך תלך"...

על הפנים, ממש!

דומה כי קללה זו של הקב"ה, הרובצת על הנחש, אכזרית גם במונחים של אבולוציה. הרי לכל שוכני יבשה (למעט תולעים), ניתנו גפיים כאלה או אחרות, ורק הנחשים נדונו לאמץ את מערכות השרירים הפנימיות – לכווץ ולהרפות, להתפתל ולהתקדם. ישנם נחשים שיש להם 400-100 חוליות בחוט השדרה! חומר למחשבה לסובלים מבעיות גב... בקיצור – קללה!

יחסי אדם/נחש אף הם פרובלמאטיים, ואולי נאמר – חוה/נחש?! במקרא – סיפור אחד, לפרויד – סיפור אחר, ומופעי צ'יצ'ולינה יוכיחו... מה שמעניין הוא שכמו לגבי נחשים בהכללות, ישנם נחשים ארסיים "כולם ארסיים?!"... נחשים מהפנטים את טרפם – "לנחש מבט מהפנט!" נחש חונק? "כל הנחשים חונקים"? ולא היא. מבין 38 מיני הנחשים שישנם בארץ, רק עשרה הם ארסיים ממש, כלומר יכולים "להזריק" את ארסם באמצעות שיני ארס, וכך להזיק לאדם. בסה"כ בעולם 2269 מינים, ולא כולם ארסיים. הם מאכלסים בעיקר את האזורים החמים של כדור הארץ, ואכן עובדה זו מורגשת גם בתפוצתם בישראל. מספר המינים של הנחשים הארציים הולך ופוחת מדרום לצפון, וממזרח למערב. באזורנו, חוף הכרמל, י ש לנו "רק" אחד, הוא הצפע, ואין להכחיש, פגיעתו רעה!

גם אם הארס של הצפע מתפשט לאט, בזרם הדם, בניגוד לארס של כמה מינים אחרים, המשפיעים מיד על מערכת העצבים, הסכנה רבה וראה ההוראות שבהמשך.

אבל גם לנחשים הזכות לחיות! הנחש ניזון מבעלי חיים, עכברים, זוחלים וכיוצא בזה, ואפשר גם לראות בו תועלת לאדם. את טרפו הוא בולע שלם, ומעכל אותו לאטו, כמו חמין של שבת בצהרים... עפעפיו שקופים, משמשים לו כעדשות מגע בחיי המחתרת שלו. מדהים, אבל הם אינם נשרטים מגרגרי החול!

לעתים מזומנות, כאשר הוא גדל ועורו נעשה קטן עליו, הוא משיל אותו כמו כפפה, כולל את העפעפיים. חיי המין שלו הם סוערים ביותר, אם להיכנס לפרטים, יש לזכר שני אברי מין, ומבנה הגוף של הנחשים מאפשר להם תנוחות מתפתלות ואכזוטיות למדי.

התוצאה – הטלת ביצים או השרצת נחשים קטנים, "קומפלט"...

כאמור, באזורנו רק נחש ארסי אחד, בעל מנגנון הכשה יעיל, והוא הצפע. יש להכיר אותו, להיזהר מפניו, וברגשות מעורבים גם לקטול אותו, כאשר אין ברירה, והוא צמוד מדי אלינו. אך לנחשים אחרים – תנו להם לחיות!! כדאי ללמוד להכיר אותם ולהבדיל ביניהם, כי אין סימן מיוחד לנחשים ארסיים! זו לא רק שמירת האיזון שבטבע המדברת מגרוני – אלא תועלתנות פשוטה. את מקומו של נחש קטול עלול לתפוס צפע. כי נחשים הם טריטוריאליים! במחשבה שנייה – מה יש להם לחפש במרחקים?? אנחנו מספקים להם הכל – מצבורי אשפה כמחסה וכמקור לעכברים ומים מברזים מטפטפים מה לעשות שהחור באוזון מעסיק אותנו הרבה יותר מאשר עשיית סדר בחצר האחורית!

קצר המצע מלהרחיב וכל המעוניינים מוזמנים לעיין באנציקלופדיה של החי והצומח בהוצאת משרד הביטחון והחברה להגנת הטבע. שם, בנוסף למידע מעודכן – ניתן למצוא גם שפע של אגדות ופולקלור הכוללים גם את אסקול פיוס, אל הרפואה, שסימלו הוא נחש, המבטיח עד היום לנושאו כבוד ומקום חניה!!

יהודית איילון, טבע ונוף, יולי 1993