הטבע בעונות השנה

"טבע ונוף" - יהודית איילון, מעגן מיכאל 

לקט כתבות מעלון מועצת חוף הכרמל משנים 2005-1994
הלקט ערוך לפי עונות השנה.

עריכה, תמי צור
מקור התמונות: יאיר בהרב, יהושוע איילון ז"ל, נירית אסף, ריימונד קולמן, נעמי ירון, תמי צור

3. שער לאביב

3.2. הנסיך טוליפן

הנסיך טוליפן

רשימה זו מוקדשת לצבעונים הפורחים באזורנו ולמעריציהם. בכל אביב (גם אם החורף לא היה מי יודע מה!), מתחילה העלייה לרגל לאתרי הפריחה בכלל, והצבעונים בפרט. יש המופיעים בריכוזים, ויש המציצים בודדים וגאים מתוך סבך הסירה הקוצנית, או בשולי שיחי אלת המסטיק. בכלל נדמה שמרוב רצוננו להגדיר את ריכוזי הצבעונים כ"שמורהּ", אנחנו פורשים חסותנו גם על מלוויהם ואלה מאיימים להחניקם.

הצבעונים הינם נצר למשפחה מאוד מיוחסת, משפחת השושניים. די אם נזכיר את השושן הצחור, היקינטון, גביעונית הלבנון, ומה רע בחצב ובעיריוני?! ממש משפחת מלוכה. ואכן גם סיפורו של הצבעוני רצוף גינוני מלכות.

תפוצתם של מיני הצבעונים משתרעת ממורדות ההימלאיה ועד לחופי הים התיכון, ששם ארצנו מהווה את גבול תפוצתם הדרומי של מיני הבר, כמובן, שכן כל אחד יודע שתהילתם של צבעוני התרבות יצאה דווקא מאירופה, ובעיקר מהולנד המשתבחת במאות זנים בצבע ובצורה!

ובכן, סיפור תרבותו של הצבעוני מתחיל בחצרות שולטני המזרח. רמז לכך תמצאו בשמו TULIP שאינו אלא שיבוש של המילה TURBAN TULIPAN, כובעם של מלכי פרס ומדי. מי שמתעניין יוכל גם למצוא צבעונים מסוגננים לרוב בציורי השטיחים והקרמיקה מאמנות האסלאם.

הצבעונים התרבותיים היו רכושו של השולטאן, ואבוי למי שהעז להעביר את בצליו לגנים לא מלכותיים! מדובר בזן צפוני, שצבעו עז במיוחד ופרחיו גדולים. במאה ה- 16 שם אביר אירופי אחד את נפשו בכפו והבריח לארצות השפלה מספר בצלים. מן הסתם רצה להרשים את נסיכתו...

גידול הצבעונים, טיפוח הזנים השונים, הכלאות ומיזוגי בצל (בסוד שמור, כמובן!) הפכו לשיגעון של ממש, ואפילו שם נתנו לו – TULIPAOMANIA! כמובן שמדובר באנשי אצולה בלבד, שעיתותיהם בידם, לעסוק בתחביבים שכאלה! הדבר נמשך שנתיים ימים, בין השנים 1634 – 1638 והד לכך אפשר למצוא בפולחן הצבעונים כל שנה בהולנד!

אנחנו ארץ דמוקרטית, כידוע, והצבעונים שלנו ראשוניים בין שווים הם. לנו יש חמישה מינים ומהם שניים אפילו אינם אדומים! (הצבעוני הססגוני וצבעוני החרמון). נשתבח אזורנו, ושני היפים וההדורים שבהם פורחים אצלנו – צבעוני ההר וצבעוני השרון, שעד לפני זמן מה התקשו הבוטנאים להחליט אם מין אחד הם, או שניים. רבייתו על ידי זרעים וגם על ידי חלוקת הפקעת דמוית הבצל, ולמותר לציין שהוא מוגן ושמור. שכן, גם בדמוקרטיות השוויוניות ביותר מתעוררת לפעמים הכמיהה לקצת גינוני מלכות, ומי לא יתפעל מאצילות של הנסיך טוליפן!

יהודית איילון, "טבע ונוף, מרץ 1994

צבעונים, הבונים, תמי צור