המשותף חוף - הכרמל

יונים...יונים...

עם משק כנפי יוני השלום, מן הראוי שניתן דעתנו גם על יונים בשר ודם!

ציפור בגודל בינוני, הבונה קינים גם בקרבת האדם (לא תמיד לשמחתו!), ניתנת לביות אך חיה גם בבר, וקרובה לתור ולצוצלת, שגם הן אינן מפחדות מאיתנו...

מהי היונה ומדוע הפכה לסמל השלול?

מאז בישרה לנוח על ירידת המפלס, מוזכרות היונים פעמים הרבה במקורות, ובעיקר בהקשר אהבים "יונתי בחגווי הסלע", "עינייך כיונים" וכיו"ב. "חלב יונים", אגב, איננו אגדה, אלא עובדה ביולוגית. בזמן הדגירה מופרש מהזפק של ההורים חומר מזון חלבוני, אותו מנקרים הגוזלים מתוך לועותיהם הפעורים.

משפחת היונים בכללה אינה מצטיינת בבניית הקן, מספר זרדים מונחים בחפזה וברשלנות, ממש "חפיף"! לעומת זאת, היונים טובות/טובים בחיזורים קולניים, ומכאן המונח "זוג יונים", "יונה הומיה". זאת התדמית שלהם – אך ישנם זואולוגים הטוענים שלא תמיד שורה האידיליה במעונן, רבות המריבות ביניהן ולדעתם דווקא חיי המשפחה של העורבים הם למופת. בפרטים האינטימיים בחיי משפחה – לך דע...

יונים גדלו כנראה עוד לפני נוח, ומסיבות טובות. עוף נוח לגידול, מספק בשר וביצים, ועוד מזבל את השדות כבונוס! פרסום נוסף בא להן בשל כושר ה"ניווט הביתה" (homing) שלהן. תפקידים מודיעיניים יועדו להן, מאז הכרזת נצחונו של יוליוס קיסר על הגאלים, דרך הודעות של נפוליון, עד להפרחתם בידי שרה גיבורת ניל"י. ובמלחמה כמו במלחמה – רבים גם המחדלים, ובוודאי יונים רבות נתפשו ונפלו בשרות שולחיהן...

זה שיש להן טפילים הנטפלים גם לאדם – זו בעיית ההיגיינה המפותחת שלנו. לפני שנים, ואפילו מאז שנות דור, יש להניח שלא טרחו לברר מניין הכינים והפרעושים, שהיו נחלת הכלל!

מקורה של יונת הבית מיונת הסלע, המקיימת עדיין אוכלוסיות בר, אך מתערבבת גם עם היונים המתורבתות, במקומות הסמוכים למגורי אדם. היצע המזון גדל, התנהגות החיזור דומה, ולא פעם רואים יונה צחורה כשלג בלהקת יוני בר! כרגיל, אנחנו מקבלים תהליך כזה ברגשות מעורבים. מי שרוצה לראות יונים מתעופפות בכיכר העיר (בעיקר בארץ אחרת!) עליו להשלים גם עם זיהום מה... היונה כסמל מודרני לשלום מקורה בהדפס של יונה, שתרם הצייר פיקאסו, שהיה איש שלום מובהק, ככרזה לקונגרס העולמי לשלום שנערך בפאריס ב – 1949, ומאז השתרש הדימוי של יונת השלום.

יש גם יונים עצובות – אלה המקוננות על חורבות המקדש, אבל אנחנו נשמח עם מפריחי היונים שדעתם קלה, נגדל אותן בפינות החי, נפריח אותן בחג הביכורים, ונשלח איתן בשורות של שלום!

לו יהי...

יהודית איילון, ידיעון המועצה האזורית חוף הכרמל, "טבע ונוף", אוקטובר 1993