המשותף חוף - הכרמל

זה סתיו זה?

"סתיו מאפיר –
ציפורים נדמו

עירום היער –

שדות נתייתמו..."

וכמובן צבעי שלכת לוהטים מזהב עד ארגמן. כך בארצות הצפון וגם קצת בכרמים שלנו.

אבל אצלנו? הכול ירוק, מבריק, רחוץ מהגשם האחרון, זה שירד עלינו בעוצמה לא צפויה ובאי שוויון בין אבדות בנפש וברכוש מזה, ומילוי מאגרים מזה. לנו, לפחות, היה זה גשם ברכה. חסך השקייה, הרווה קרקע לקראת זריעה ונשק, כמו הנסיך ליפהפייה הנרדמת, לזרעי הבר ששהו בתרדמת קיץ עמוקה.

ימי השמש שזרחו לאחר הגשם הזה היו אף הם, כמו באגדות: נעימים, חמימים וחסרים את החום והשרב שבהם מצטיינים שלהי הקיץ הארוכים.

מקצת מהצמחים התבלבלו. היו שלבלבו או פרחו שלא בעיתם, נהנים מהצירוף הזה של מים ושמש, אך בדרך כלל הציצו כדרכם, ראשוני צמחי הבצל והפקעת. נבטו העשבים ונשרו עלים.

השאלה הגדולה היא: מה בהמשך? האם סתיו זה הוא ראשיתו של המחזור המקובל עלינו, או של ימי גשם ושמש חליפות? או שמא, כמאמר הבדווים, גשם מוקדם – סימן לשנה שלחונה?

אין הפכפכת כמלאכת (או שמא – אמנות) החיזוי! גם עם מחשבים, לווינים, רדאר ואפילו שרון וכסלר החמודה, רב הנסתר על הנגלה...

איך אומרים: נחיה ונראה, מי שלא נותנות לתהפוכות מזג האוויר לבלבל אותן הן הציפורים.

הן מופיעות כסדרן – הנחליאלים, החסידות והאגמיות, כי להן יש שעון שמש משלהן. התקצרות הימים רומזת להן על השינוי. והרי כדור הארץ ממשיך להסתובב סביב לשמש, גם אם מאשימים אותנו בפליטת חומרים הגורמים לחורים באוזון, לחממה גלובלית וכיו"ב.

בינתיים נמשיך להתלבט ולהתווכח כמאמר הבוטים, אבירי תהפוכות מזג האוויר הטוענים: "כולם מדברים על מזג האוויר ואיש אינו עושה דבר לשנותו..." בברכת היורה

יהודית איילון, ידיעון המועצה האזורית חוף הכרמל, "טבע ונוף", 96, נובמבר 2000

 חבצלת קטנת עלים, תמי צור