הטבע בעונות השנה

"טבע ונוף" - יהודית איילון, מעגן מיכאל 

לקט כתבות מעלון מועצת חוף הכרמל משנים 2005-1994
הלקט ערוך לפי עונות השנה.

עריכה, תמי צור
מקור התמונות: יאיר בהרב, יהושוע איילון ז"ל, נירית אסף, ריימונד קולמן, נעמי ירון, תמי צור

1. שער לסתיו

1.14. עץ הרימון

עץ הרימון        

בפירוש לא "נתן ריחו"! איני יודעת מנין לפייטן מידע זה! מעלות רבות לו, אחרות, לרימון – אך  "אין בו ריח", וגם לא בפרחיו. טעמו, צבעו, צורתו הנאה המעוררת מחשבות ושפע גרעיניו היפהפיים, כל אלה תרמו לו לרימון תהילת נצח בספרות ובפולקלור, ומעט ממידותיו אלה אמנה כאן.

הרימון הוא אחד משבעת המינים שהשתבחה בהם הארץ "ארץ חיטה ושעורה, וגפן ותאנה ורימון". כמו-כן הביאוהו המרגלים ליהושע כהוכחה לפוריות הארץ, נוסף על האשכול המפורסם, שמשרד התיירות (ולא משרד הביטחון!) אימץ אותו כסמל "ואשכול ענבים... ומן התאנים ומן הרימונים".

מקומות בארץ נקראו על שמו, וכן אנשים, בימי המקרא. צורתו היפה של הפרי, על ה"כתר" שבראשו, שאינו אלא שריד עלי הגביע, שימשה השראה לאומנים אשר פיארו בו את המקדש ואת בגדי הכהנים – בתכלת ובארגמן, ובזהב... בשיר השירים נזכרת לפחות שש פעמים הרעיה שנמשלה ל"פרדס רימונים עם פרי מגדים". "רקתה כפלח הרימון".

הוא גדל בגינות האגוז והכרמים, ופרחיו הזוהרים סימלו את בוא האביב: "נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן... הנצו הרימונים – שם אתן דודי לך". "אשקך מיין הרקח, מעסיס "רימוני" מרמז על עסיס הרימונים שהיה משקה ה"אהבה והעדנים", ומרמז אולי על עוד סודות "עסיסיים"...

גרגיריו הצפופים הקנו לו כבוד ומעמד גם בין סמלי הפוריות והשפע, וכאמור היו מעטרים בדמותו כותרות עמודים וכרכובי בית כנסת. כיום משמשים פירות הרימון אביזר תקני בקישוט הסוכה, יחד עם כפות התמרים ומגזרות הניר, רק עם תום החג מותר לילדים לטעום ממנו, וגם זאת רצוי על הדשא, או בחוף הים, ללא בגדים!!!

זאת בשל אותו עסיס רימונים מהולל שכתמיו אינם יוצאים בכביסה, כמו שיודע כל מי שפירק רימון בידיו – וימים לאחר מכן ישחירו אצבעותיו!

עץ הרימון אינו עץ גבוה. גזעיו רבים והא נוטה לדמות שיח יותר מאשר דמות עץ. מגדלים אותו גם לנוי – וישנם מינים אחדים שהם לנוי בלבד. מקורו בפרס. משם התפשט בתקופות קדומות ביותר לכל ארצות הים התיכון.

אפשר היה עוד להוסיף ולספר, אך מי שמעוניין בפרטים נוספים מעולם המקרא, טוב יעשה אם יעיין בספרו של יהודה פליקס, "עולם הצומח המקראי", עמ' 48.

לי לא נותר אלא לברך את כולנו שנהיה מלאים חכמה ומעשים טובים כרימון, ותהיה סוכתנו סוכת שלום, ומעוטרת כולה ברימונים...

שנה טובה!

יהודית איילון, טבע ונוף, ספטמבר 1995

רימונים, תמי צור