המשותף חוף - הכרמל

סוף סוף!

 

אמנם בהיסום, בטיפות פה ושם, והגשם הגיע. רחץ את האבק מהעצים והכבישים, הראה איפה יש דליפות בקירות הבית וחסך השקאה בשדות ובגינות. זה לא אומר כמובן, שאפשר להפסיק לחסוך במים!

אבל בכל זאת זה גשם, ואפשר שוב להתחיל להתפלמס על הנושא: האומנם יש בישראל ארבע עונות (כמו אצל ויוולאדי) או שהטבע שלנו הוא תואם גשם ומתחלק רק לשתי עונות, כמאמר חז"ל: ימות הגשמים וימות החמה... חורף של התחדשות וקיץ סוחט וסחוט מכל טיפת לחלוחית.

חג החנוכה חל בשיאו של חורף, גם על פי גרמי השמיים, שכן, אלה הימים הקצרים ביותר. עד אז הם מתקצרים והולכים, והלילות מתקררים וזה מעורר את "מבשרי הגשם" למיניהם. החל בחצב ובחבצלת החוף, אחריהם בן החצב והסתוונית, גם הכדן שפעם קראנו לא "פעמוני הגשם"  ובכמה אזורים הרריים מדהימה ביופייה החלמונית בפרחיה הגדולים. עלי הרקפת מתעוררים ואחריהם ברצף על אותם פרחים המהווים את מרבד החורף המחליף צבעים וגווע אט עם התגבר כוחה של החמה...

ציפורי החורף כבר כאן בהמוניהן, במקווי המים הרבים שלחוף הכרמל והים. אדומי החזה חזרו לגינות לאחר קיץ מתיש באירופה, שם עסקו בפעילות משפחתית. עמוק עמוק באדמה נמים השבלולים ורק גשם של ממש יעורר אותם לפעילותם. מי שיתמזל מזלו ויש בקרבתו קן של נמלת הקציר, יוכל לחזות ב"מסע הכלולות" של הנמלים המכונפות, אשר לאחר ההזדווגות יחזרו לקן, ישילו את כנפיהם, יאכלו אותן (איחס!) וימשיכו בחייהם השקדניים.

עונת החורף שלנו היא תוססת ומגוונת. יש אמנם גם אצלנו עלי שלכת פה ושם, אך אין בכוחם לתת את אווירת הפייטנים "סתיו מאפיר וגו'"... כל זאת רק אם תתממש תפילת החקלאים ובסביבות חנוכה ייפתחו ארובות השמיים!

 

יהודית איילון, ידיעון המועצה האזורית חוף הכרמל, "טבע ונוף" 88, דצמבר 1999