המשותף חוף - הכרמל

מנה של קור

מאז החל רישום מטאורולוגי סדיר (אשבל, לפני 100 שנה!) נחשב חודש פברואר לחודש הקר ביותר השנה. הגזים הקור וירד עלינו כבר בינואר, אמנם היה גם בונוס – הגשם שירד עד מחצית חודש שבט, כמאמר חז"ל: "עד ט"ו בשבט שותים האילנות ממי השנה שחלפה – ומט"ו בשבט ואילך – ממי השנה הזו".

לא שאלתי את האילנות, אבל גם העשבים כבר הוריקו, רק הפריחות עוד מגמגמות. זה מביא אותנו להרהורים על הקור לצמחים שונים רגישויות שונות לגבי הקור וזה קשור, בדרך כלל, למוצאם.

בהיותנו ארץ צומת של ארצות , יבשות, אקלימים וצרות אחרות, נמצא הצומח שלנו מגוון במוצאו. התמר, הרימון, השקד והגפן הביאו איתם מארץ מוצאם עמידות לקור. שכן, גם במדבריות המקיפים אותנו קרים הלילות. לעומתם, עולים החדשים: אבוקדו, מנגו וכמובן הבננות (איך שכחתי?!), מוצאם טרופי והם ויבוליהם סובלים בקרה.

מי חוגג? משפחה מכובדת ביותר, משפחת הוורדניים, אליה משתייכים מרבית פירות הגלעין: שזיפים, משמשים, אפרסקים, תפוחים וכמובן הורדים ביופיים זוהר. כל אלה יפרחו ויתנו פרי ככל שמנות הקור תהיינה גדולות יותר.

פריחה ופירות זקוקים למים, לשמש שיש לנו בשפע והבאים מצפון – לקור.

בעלי חיים סובלים פחות. הם אינם צריכים לעלות ל"בוידעם" ולהוציא מהנפטלין את פרוות הפוך והנוצות. זה יש להם משבעת ימי בראשית. וכן, מתחת למעטה הנוצות והשיער יש להם גם שכבת שומן מבודדת. הזוחלים אינם מבזבזים אנרגיה.  ישנים בחורף ובימי השמש שבין הגשמים מציצים לסיבוב קצר.

נו, ואנחנו? מתכרבלים, מכרבלים את הילדים (שטוענים שלא קר להם) ומברכים על הגשם. הרי החורף שלנו אינו חורף של ממש, גם אם יורד שלג בחרמון ויש קרה בעמקים...

נתחמם במחשבה על הורדים שיפרחו עוד מעט ועל מצעד פירות הקיץ הממתינים לנו, כולל הדובדבנים שהם צורכים את מלוא מנת הקור!

יהודית איילון, ידיעון המועצה האזורית חוף הכרמל, "טבע ונוף", 115, פברואר 2003