המשותף חוף - הכרמל

הפרוונית

לא מדובר באשתו של תופר פרוות, אלא ב... עכביש! והחלטתי לכתוב עליה כי הגיעו אלי לאחרונה חברות אחדות בדרגות שונות של בהלה וזעזוע: "עכביש עננננק!!! נמצא בחדר ו/או ליד מיטת הילד! הוא בודאי ארסי וסכנת חיים נשקפת ממנו!"

החלטתי לשתף אתכם במידע המהימן אודותיה. הפרוונית היא ממשפחת הפרווניתיים, אליה שייכים גדולי עכבישי העולם! רובם בדרום אמריקה, תודה לאל! חופרים מאורות בקרקע, ומרפדים אותן בקורים ויוצאים בלילה לצייד. גם הפרוונית שלנו היא הגדולה שבעכבישי הארץ. הנקבות עשויות להגיע לאורך של ארבע ס"מ ואם תוסיפו לזה את אורך הגליים, תקבלו יצור בגודל של חצי בלטה (מלפני השיפוץ, כמובן...).

אפשר להבין את "הבעתה והזעזוע בלב רואיה" כפי שכתוב באנציקלופדיה! אבל הארס שלה מועט, ומספיק לה בדיוק להתפרנס מעכברים, נחשים קטנים וחולייתנים קטנים אחרים. מבני אדם היא בדרך כלל בורחת ואם מציקים לה – הרי הנשיכה שלה כואבת קצת ועלולה לגרום לזיהום הפצע, אם לא יטופל. עונת הופעתה היא בעיקר בחורף, שאז מוצפת המאורה שלה והיא מחפשת מקלט בבתים. בקיצור – אין צורך בפאניקה, אפשר לגרשה החוצה וזהו, כי תועלתה גדולה מנזקיה. כמו אצל מרבית העכבישים. אני מודעת לעובדה שבנושא הזה חלוקות דעותינו... ועוד פרט פיקנטי: בשפות אחרות קרויה הפרוונית " טרנטולה " ומכאן שמה של הריקוד הסוער " טרנטולה " יעני, מתפתלים כנשוכי פרוונית... אך זה כמור, בארצות רחוקות.

יהודית איילון, ידיעון המועצה האזורית חוף הכרמל, "טבע ונוף" 73, פברואר 1998

פרוונית, נירית אסף