הטבע בעונות השנה
"טבע ונוף" - יהודית איילון, מעגן מיכאל
לקט כתבות מעלון מועצת חוף הכרמל משנים 2005-1994
הלקט ערוך לפי עונות השנה.
עריכה, תמי צור
מקור התמונות: יאיר בהרב, יהושוע איילון ז"ל, נירית אסף, ריימונד קולמן, נעמי ירון, תמי צור
3. שער לאביב
3.12. פרחי החול
פרחי החול
אט אט נפרדים אנו מהפריחה החורפית, זו שהשנה באה בהיסוס כל כך, עקב עצירת הגשמים. בכל זאת היתה פריחה, ראינו כלניות, רקפות, תורמוסים ואפילו נסענו לחזות בפלאי האירוס בגלבוע. ועתה הגיעה העת שנשפיל עיננו אל חולות חוף הים, אלה ההולכים ומתמטים בעוונותינו, גם אם הכוונות טובות. צמחי החולות מתחילים רק עתה להתאושש מפגעי החורף, מהסערות הבאות מהים. המלח הצורב והרוח ה"מכסחת להם את הצורה", ומשריטות גרגרי החול.
כל שנה הם קמים מחדש, כמו עוף החול האגדי, הקם מן הלהבות, שולחים שרשים ארוכים לתור אחרי מי הגשמים שהצטברו מתחת לחול ופורחים עמוק לתוך הקיץ.
החרקים שמיצו את כל ליקוקי הצוף בשפע המוצע בגבעות ובכרמל פונים מערב – וכאן היצע חדש. אלא שגם כאן יש בעיות רוחות הים, גם באביב ובראשית הקיץ, אלה הקרויות "בריזה", והמקלות כל כך עלינו בימי השרב, "מבריזות" לחרקים. ובכן צריך למצוא פרחים הנפתחים בשעות בהן אין רוח! יש! ואם זה קורה בלילה? הרי צריך שצבע הפרחים יבלוט בלילה, ואכן כמעט כל צמחי חוף הים פורחים בלבן ובצהוב בוהק. פרחי הלפופית הלבנים נפתחים עם שחר, נר הלילה מעדיף את שקיעת השמש, וללוטוס המכסיף כנראה יש מעריצים נאמנים בכל שעות היום – שכן תמיד אפשר לפגוש עליו דבורים שקדניות. אלה דבורים בנאיות, שאינן חברתיות, אך גם הן חיות על הדבש ועל העוקץ... הלפופית שולחת שלוחות ארוכות, ארוכות, המקלות עליה את האחיזה בחול הבוגדני. ונר הלילה, המרוחק מעט מקו החוף, הוא בכלל סיפור של הצלחה.
לפני יותר ממאה שנה הגיעו זרעים של נר הלילה לנמל יפו, אולי עם ספינה של עולים. התבססו בחולות חוף הרים, ראו כי טוב, ונקלטו קליטה מהירה. היום כבר אין להבדיל ביניהם לבין צמחי הארץ, הצברים. אופסס1 טעיתי? הרי גם הצבר אינו צמח "יליד"! שכן הובא ארצה בראשית המאה, אף הוא מיבשת אמריקה! צמחי נר הלילה התפשטו לאורך מישור החוף, וחביבים על גננים המנסים בעזרתם להתגבר על גינון בגנים הגובלים עם הים.
את מלכת הלילה של החוף, היא חבצלת החוף, שיש המזהים אותה עם "חבצלת השרון", השארתי לסוף. זאת משום שהיא אינה עוסקת כעת בעסקי פרו ורבו. שורשיה המעמיקים יונקים את המים. עליה המלבלבים מייצרים מזון ואוגרים אותו בבצל גדול. עם בוא הקיץ מתייבשים העלים, החבצלת נכנסת לתרדמת קיץ, ורק בסתיו פורחים פרחיה הגדולים והריחניים מדי ערב נפתח אחד מהם, מצפה לבואם של חרקי לילה, וקמל מבעוד יום. לחבצלת מסלול כפול לרבייה. היא אינה סומכת על מין בלבד. גם הבצל הגדול עושה את שלו.
האומנם יבוא יום ולא נוכל לשיר: " צחור החבצלת ושחור צמתך..."!!
יהודית איילון, ידיעון המועצה האזורית חוף הכרמל "טבע ונוף", 123 אפריל 1996
דו פרק חופי, נר הלילה ולוטוס כסוף, תמי צור