המשותף חוף - הכרמל

אך נגמרו טיסות החופש הגדול והחגים, בנמל התעופה בן-גוריון, ופעילות אווירית במתכונת אחרת, ניכרת בחוף הכרמל.

כמו שם - המראות ונחיתות, לשהיית מעבר ולשהיית קבע, קבוצות ויחידים, ואפילו, לא עלינו, נחיתות אונס ואסונות...

במה מדובר? בנדידות הציפורים, כמובן. מה כל כך מיוחד ב"חוף הכרמל" שמדי שנה מתמלא פעילות סואנת כזו בסתיו ובחורף? הרי אנחנו מזמן מלאים "גאוות יחידה", וטוענים שזהו האזור הנעים ביותר, הנוח, המרכזי והפורה ביותר, אך ממה נהנים העופות?

עם התקצרות הימים, מתחילים העופות להדרים ממחוזות הקינון שלהם בצפון, מאימת הקור והשלג, החושך והרעב. הדרך ארוכה ומלאת סכנות סערות, ציידים ואפיסת כוחות מעייפות החומר... אך הדחף הטבוע בהם עמוק – מתמיד ודוחק בהם לנדוד דרומה.

מרבית הציפורים נמנעות מחציית רכסי הרים גבוהים, ימים ומדבריות. מה נשא?! אותו נתיב מבוקש, גם ע"י בני האדם, משחר ההיסטוריה, המוליך בין ים למדבר, ועובר במקומותינו.

איך אנחנו נראים מלמעלה?

מגבים של 2-3 ק"מ עד ל - 100 מ', גובה שם טסות ציפורי השיר?

הר ירוק תמיד, משתפר כלפי דרום מערב, שדות ירוקים, משטחי בריכות מנצנצים בשמש, ורצועת חוף ים – כולם בודאי גדושים בתפריטים עשירים וזמינים!!! טוב, אני יודעת שאני מתקרבת לנושא שנוי במחלוקת, לפחות אצל הדייגים של בריכות הדגים בהן משופע אזרנו. אבל מה לעשות, הציפורים היו כאן קודם!!! חוץ מזה – לא כל הציפורים אוכלות דגים. יש מינים שמסתפקים בחרקים, בשרצים, אצות, ואף פגרים. על שקנאים ומטסם המרהיב בשמי הסתיו – אני מנועה מלדבר הפעם. אבל כה רבים ויפים האחרים, השחפים והאנפות, החופמים וציפורי השיר, המגלנים והכפנים בשורותיהם הישרות, ולעומתם - החסידות, החגות ונישאות על זרמי האוויר החם, בדאייתן. נחליאלי צד זבובים בחצר ביתכם, כבר אמרנו?!

הציפורים הן אבן צבעונית בפסיפס עולם החי, הסובב אותנו ואשר אנו מצויים על שמירתו גם למען עצמנו.

ניקח משקפת ומגדיר, נצא לכל מקום שמצויות בו ציפורים - ואני מבטיחה לכם - אין מקום שאין בו הציפורים שלו! נשים לב גם אל הנחבאים אל השיחים והסבך אך נתרשם מהצפיפות המפעילות והמהומה של לוח טיסות עמוס מסביב לשעון...

טיסה נעימה לציפורים

ותצפית מהנה לצפרים!

יהודית איילון, ידיעון מועצה אזורית חוף הכרמל, "טבע ונוף", אוקטובר-נובמבר 1992