המשותף חוף - הכרמל

הטרו מה?

בצדי הדרכים קוצים וקש. הצבע החום-אפור בין שיח לשיח. פה ושם עוד מציצים קיפודן כחול או חוטמית ורודה. ופתאום – צבע עלים רענן וירוק ותפרחות זהובות בולטות בשטח!

בדרך כלל בקבוצת, בשדות בור ובשולי שדות מעובדים. מה זה?! חרציות? לא ולא! חמניות?! גם לא!

נא להכיר: צמח ממשפחת המורכבים.
עולה חדש, יותר נכון, גר שעבר גיור כהלכה.

שמו: הטרותיקה, בעברית טיונית.

מוצאו מדרום מזרח ארה"ב ומקסיקו. בשנת 1975 הובאו ארצה 5 גרם (בלבד!), ל"חווה לאיקלום צמחים מייצבי חולות". זרעיו פוזרו בעמק זבולון ובחולות חדרה ומשם החל מסע הכיבוש שלו. בשנת 1983 התריע הבוטנאי אמוץ דפני על הסכנה שיהפך לעשב רע שולט והנה הגיע הרגע. מחיפה עד פתח תקווה (לפי ידע אישי) כובשת ההטרותיקה שטחים. מהו סוד התפשטותה? מיליוני זרעיה מופצים על ידי הרוח, עם ציציות ובלעדיהן. היא חד שנתית ודו שנתית. בקיצור, אינה מפסידה שום הזדמנות!

בחורף, בעונת הגשמים (זוכרים שהיה דבר כזה?) נובטים הזרעים. העלים הירוקים העסיסיים שורדים, כפי הנראה, בגלל חמרי הריח הדוחה שלהם. ובאביב, כאשר מתחילים העשבים האחרים לנבוט, הם מוצאים שכבר הכול תפוש! וכך, אט אט דוחקת ההטרותיקה את צמחיית הבר הטבעית מאזורנו, למגינת ליבם של הבוטנאים וחובבי הטבע שבינינו.

אל תשכחו את סיסמת שומרי כדור הארץ: "הצילו: בכל שעה נעלמים 200 מינים של בעלי חיים וצמחים. ומגוון המינים הוא בסכנה בלתי הפיכה".

אינני יודעת איפה אתם מתחברים בקטע הזה, אותי זה מדאיג!

יהודית איילון, ידיעון המועצה האזורית, "טבע ונוף", 85, יולי 1999