המשותף חוף - הכרמל

סוד הבצל והפקעת

הגשם של החורף, שעובר עלינו לטובה, צבע את הכול בירוק, למעט אותם עצים שעדיין בשלכת שלחורף והם מחכים לגשמי השנה החדשה, כמאמר חז"ל. נבטים נובטים, עלים מציצים, ושמח בטבע. ממש מעשי בראשית, שנאמר: "ותדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע, עץ פרי למינהו אשר זרעו בו".כל זאת מעל השטח מציצים עלי החצב הבשרניים, העיריות, עלי הנרקיסים ועלי הרקפות המגוונים. כבר החל מצעד האביב הצבעוני מהכרמל עד לחוף הים, דרך גבעות הכורכר. הפרחים פורחים, יעשו פירות וזרעים ויבטיחו את דור ההמשך. אך האם זה כל הסיפור כול?!

לא כול הצמחים סומכים עלה- sex לבדו (זוכרים? אבקנים וביציות, דבורים וחיפושיות...) ויש להם הבטחת הכנסה משלהם. אלה הם צמחי הבצל והפקעת, הגיאופיטים בלשון הבוטנאים.

העלים ייצרו מזון בעזרת השמש וזה ייאגר במקום בטוח, מתחת לפני האדמה, הרחק משיניהם של מלחכי העשב למיניהם. נכון שישנם גם אוכלי שורשים אבל מספרם מועט יחסית: חולדים (ראו הוזהרתם! אין אצלנו חפרפרות!), דרבנים וחזירי בר.

השמש זורחת, הגשם מרווה והאיברים התת קרקעיים הולכים ותופחים. נו, ומה עם הפריחה? כאן מתפרשים צמחי הבצל והפקעת על לו"ז מגוון. יש שאצה להם הדרך והם ממהרים לפרוח – מי בעיצומו של חורף ומי באביב – ושוטפים את השטח בגלי פריחה ורודה, אדומה, סגולה וצהובה. כל גל פריחה מתואם להפליא עם מיני החרקים המאביקים אותם רוצים שמות?

עיריות ואירוסים, רקפות וכלניות, סיפנים וצבעונים ומה שביינם.

אבל כאן מתגלה ערכו של המאגר התת קרקעי. בשעה שאלה הנמהרים עשו זרעים ופיזרו ואתם לעולם רעב, ניצלו הבצלים והפקעות את מנעמי עונת הגשמים, השמינו... והלכו לישון. למה לבזבז אנרגיה על ייצור פרחים צבעוניים ולהתחרות עם מאביקים, ההולכים ופוחתים לקראת הקיץ? מוטב להיכנס לתרדמה ולחכות לסוף הקיץ, להתארכות הלילות הקרירים ואולי אפילו לטיפות של טל סתווי. זו שעתם היפה של חבצלות החוף, החצבים ו"מבשרי הגשם" למיניהם: בן-חצב, סתוונית וכדן. יש שיחכו ליורה עצמו ויש שיקדימו אותו, דוגמת הנרקיס האפיל, הייחודי לאזורנו. קיצור של דבר: אל תאמרו החצב פורח ראשון, אמרו: הוא מאחר לפרוח ונימוקיו עמו, ההשקעה במחסן חירום משתלמת!!!

יהודית איילון, ידיעון המועצה האזורית חוף הכרמל, "טבע ונוף", 132, מרץ 2005