המשותף חוף - הכרמל

החסידה המשדרת

רוחות הסתיו מנשבות, נודדות ציפורים. וגם החסידות מופיעות. הן מתלהקות בצמרות העצים, בשדות ובבריכות.

מניין הן באות? לאן הן הולכות?
האם החסידה שראינו היא אותה חסידה שראינו מחפשת צפרדעים בבריכה?

והרי הן כל כך דומות!

כמו הכושים והסינים בעינינו, ואנחנו בעיני הכושים והסינים. על שאלות אלה ואחרות מנסים הצפרים החוקרים והחובבים להשיב מזה שנים רבות.

החסידות הן מהציפורים הראשונות שבעזרת טבעת לרגליהן תועד חלק ממסען, בקווים כלליים.

מזה כמאה שנים מתחקים אחריהן, אך באופן אקראי, לפי דיווחי צופים, וחסידות שנלכדו ו/או מתו, ונאגר מידע.

כך, למשל, ידוע כי הן מגיעות מגרמניה לאפריקה בשני מסלולים – "ישנן חסידות "מערביות" הנודדות דרך ספרד וגיברלטר, ו"מזרחיות" המעדיפות לעקוף את הים התיכון דרך טורקיה, ישראל ומצרים.

החסידות מקננות בצפון אירופה ובמרכז. לא ייפלא איפוא שצפרים גרמנים עוסקים הרבה במרחק על חסידות הנאמנות למקום הקינון, בקרבת בני האדם, על ארובות ועל עמודי חשמל, הפכה אותן ל"בנות בית" במשך דורות רבים, וכך גם השתרש הפולקלור על החסידה המביאה ילדים לעולם...

לנו, שהחסידה היא מאורחי החורף הקבועים שלנו (מבחינת קינון אנחנו בשוליים הדרומיים שלה) ענין מיוחד בה – עצוב.

ידועים האסונות שבהם הופלו מטוסים עקב פגיעת ציפורים גדולות – בעיקר חסידות.
מכאן יובן הקשר ההדוק שיצר חוקר הציפורים ד"ר לשם עם חיל האוויר. שיתוף זה הביא להבנה מעמיקה יותר במסלולי הציפורים ובפיתוח אמצעים טכנולוגיים למעקב ולהזהרה.

לא מזמן, נחנך באתר השריון בלטרון, מרכז בינלאומי לחקר נדידת העופות, על ידי החברה להגנת הטבע ואוניברסיטת תל-אביב בשיתוף עם חיל האוויר.

גם תקשורת לוויינים נכנסה לתמונה ולאחרונה, בשיתוף עם קבוצת חוקרים גרמניים, הצליח הלא יאומן! חסידה אחת, "נסיכונת" שמה, יצאה למסע "תרמילאי" לנדידה השנתית מגרמניה לאפריקה. בתרמיל שהולבש עליה, היה משדר מתוקשר ללווין, ששידר כל יומיים את מקום הימצאה, וכך ניתן היה, במשך שנה תמימה לעקוב אחרי מעלליה. ממש חדירה לצנעת הפרט!

דברים רבים התבהרו, דברים אחרים נשארו סתומים, ועוד יפרנסו חוקרים רבים שישכללו את האמצעים וינסו לפתור את החידות. כמו למשל: מהו מנגנון הניווט התורשתי (וזה בדוק) המוליך אותן בדרך אחת הלוך, ובדרך אחרת חזור אל מחוזות המולדת? מדוע איחרה "נסיכונת" לקנן? האם הפריע לה התרמיל? ועוד רכילויות שכאלה. הפרטים הידועים מרשימים ביותר. מסלול שנמשך לאורך 16074 ק"מ הלוך וחזור, והוביל דרך סודן וטנזניה עד למרכז סרנגטי, שם שהיית חורף, וחזרה לקן, בסטיות קצרות. רוצים עוד פרטים! שהתה בדרך 100 ימים הלוך, נפשה בסודן 26 ימים, בטנזניה 74 ימים, ובחזרה 70 ימים. מרשים, לא? רוצים לדעת מתי חלפה בשמי ישראל? יש! ב-1.9.1995 בדרכה לאפריקה וב–28.3.1996 הגיעה לנופש של כמה ימים... חצתה בבוספורוס דרך אחת, ובדרדנלים חזרה – צריך גם גיוון, לא כן?

ישנו פרט אחד שהעלמתי מכם. "נסיכונת" יצאה עם בן זוגה, וגם הוא צויד במשדר, אך בגלל אי התאמה בקצב הנדידה (זה קורה במשפחות הטובות ביותר) התמקד המחקר ב"נסיכונת", הידד לפמיניסטיות! כך הייתה זו חסידה יחידה שמסעה תועד בפרוטרוט. אם לא ניקח בחשבון את אווזי הבר של נילס הולגרסן!

ויהי רצון שהמידע שנאגר, ישמש למניעת אסונות מטייסינו, ותהא טיסתם בטוחה, אמן סלה!

יהודית איילון, ידיעון המועצה האזורית חוף הכרמל, "טבע ונוף", 62, אוקטובר 1996