טבלת סיכום מאפייני המדיום

מאפייני הטכנולוגיה ושפת הטלוויזיה

קצב מהיר וסימולטני של מראות,קולות,מילים, תנועות. מקוטעות בזמן ובמקום. מוחשיות. שקיפות. ריגושיות. פעילות ותנועה. שידור חי – העברה מיידית של פיסות מציאות בזמן אמת. דגש על תנועה וצורה חזותית, הצגה דרמטית, מפה ובידורית.

מאפייני השיח הטלוויזיוני

שטחי וקופצני,  העדפה של ריגוש באמצעות דרמה, עימות, חידוש, תנועה, בידור, סיפורים אישיים, על-פני חשיבה ודיון מושגי בסוגיות מופשטות ומורכבות.

דפוסי קליטה וסביבתהקליטה

החושים הקולטים: ראיה ושמיעה.

קצב הקליטה של הצופה מוכתב על-ידי השידור.

הצופה בביתו אינו "קהל שבוי".  תשומת ליבו אינה מוקדשת במלואה לצפייה. יש גירוים ואלטרנטיבות המסיחים את דעתו.

חוויית הצפייה ושימושים וסיפוקים מהצפייה

חווייה מרגיעה, משחררת, מבדרת, מאפשרת בריחה מהמציאות,

לעיתים ממכרת, מדכאת ומנוונת (כאשר כמות הצפייה מוגזמת)

לוח המשדרים מסדיר את סדר היום המשפחתי, השליטה בשלט ובתכני הצפיה היא חלק מהמאבק לסמכות, תוכניות הטלוויזיה משמשות נושא לשיחה,  מקור לחיקוי ולתפישות תפקיד , מקור מידע ואמצעי למידה. הצפייה יכולה לתרום לחיזוק ולערעור של קשרים בתוך המשפחה.

אילוצי סביבה וגורמים  המשפיעים על  יוצריהטלוויזיה

זמן שידור מוגבל, הישענות על תבניות חשיבה והצגה מהירות, עלויות הפקה גבוהות,  תלות ברייטינג (בהעדפות הקהל), תלות בהעדפות של פרסומאים,  תחרות, תרבות מקצועית ותפישות אישיות  של יוצרי הטלוויזיה המעדיפות את החריג, החדש, הבלעדי, השערורייתי, הבידורי, האישי, המציצני, הבאנאלי. 

השפעות של הטלוויזיה על התרבות

הטלוויזיה מעצבת את הסטטוס של המופיעים בה והעוסקים בה.

המיידיות ותרבות הבידור והרייטינג הטלוויזיונית משעתקים את עצמם לכל תחומי התרבות והחיים. הטלוויזיה אינה מדיום מהפכני. היא מסתגלת לדפוסי החשיבה ולהעדפות של הציבור וחותרת לספק באופן מיידי את צרכיו. יוצרת סגנון חיים של האדם המיידי ושל חברת הראווה.