חדשות ומציאות

ההבחנה בין "עובדה" לבין "דעה" נגזרת מתפיסת העיתונות האובייקטיבית, והיא אולי הציווי העיתונאי המקובל ביותר לגבי הדיווח החדשותי.  עיתונים מרבים ל"סמן" את ההבחנה בין דעה לעובדה, כאשר הם מקדישים עמודים מיוחדים ל"דעות", או כאשר הם מצרפים בעמודי החדשות מאמר עם כותרת מפורשת של : "פרשנות". גם מהדורות החדשות של ערוצי הטלוויזיה, הצטיידו בשנים האחרונות עם עיתונאיות ועיתונאים, להם ניתן קרדיט של פרשנים, או בעלי טור אישי, המוצגים מראש כמי שמביעים עמדה. במקרים אלה מדובר בדרך הגלויה, בה נעשית ההבחנה בין דעה לעובדה.  ההבחנה בין עובדה לדעה באמצעות סימן מוסכם ובולט לעין, נועדה להזהיר את צרכן התקשורת מפני חד צדדיות והטיות אפשריות של העובדות הנובעות מעמדת הכותב.  בדומה להבחנה הגלויה בין מידע לבין פרסומת שנועדה להזהיר את הצרכן מפני הטיות של המפרסם.

קריאה או צפייה ביקורתית עשויה לזהות גם בדיווח החדשותי של "מסירת עובדות" לכאורה, נקודת מבט סובייקטיבית, עמדות והשקפות של הכתב/ת, המוצפנים או מובלעים בדיווח החדשותי.  עצם החלטה של העורך או הכתב להתייחס ולהבליט עובדות מסוימות ולהתעלם מעובדות אחרות, נובעת  מעמדה סמויה של הכתב/ העורך. לכן היכולת לזהות את נקודת המבט המובלעת בטקסט, היא מיומנות חשובה לכל צרכן תקשורת.  זיהוי נקודת המבט מאפשר לצרכן התקשורת להיות פחות מושפע ויותר עצמאי באופן הערכתו את אמינות הטקסטים שאליהם הוא נחשף.