סיכום הסוגיה
כמו בסוגיית יאוש שלא מדעת, כך גם בסוגיה זו: סיכום משותף לכל חלקי הסוגיה.
מומלץ מאוד למי שרוצה לשפר את ציוניו - להשתתף בסיכום הסוגיה, זה מקנה 10 נקודות בחישוב של ציון המחצית. בהצלחה.
סיפור חמישי - גדי שחוט בין טבריא לציפורי
(Restore this version)
Modified: 30 December 2012, 5:19 PM User: איתמר גולדברג →
''הגמרא מספרת על רבי חנינא שמצא גדי שחוט בין טבריה לציפורי (שתי הערים החשובות ביותר בגליל באותה תקופה) וחכמים התירו לו לו לאכול אותו. אמר רבי אמי: התירו לו משום מציאה כמו רבי שמעון בן אלעזר. ומשום שחיטה כרבי חנניא בנו של רבי יוסי הגלילי. כלומר התירו לו לקחת את הגדי היות שהלכה היא כר' שמעון בן אלעזר, והתירו לו לאכול את הבשר היות שההלכה היא כר' חנניא. כעת הגמרא מצטטת את הברייתא שמקורה בתוספתא של מסכת חולין (ומופיעה בחולין דף יב.): הרי שאבדו לו גדייו ותרנגוליו ומצא אותן שחוטין - ר'יהודה אסר לאוכלן, ורבי חנניא בנו של רבי יוסי הגלילי: התיר לאוכלן. רבי הכריע שההלכה היא כרבי יהודה בשעה שמצא אותם באשפה וכדברי רבי חנניא כשמצא אותם בבית (ומבחינת הגמרא, דרך ראשית קרובה יותר לבית מאשר לאשפה). על כל פנים, הגמרא מדייקת ואומרת שחכמים התירו לו לאכול את הבשר משום שרוב האנשים היו מישראל ולכן אפשר לסמוך שאין בעיה עם הבשר שיהיה טרף, ואם כן לומדים שהלכה כרבי שמעון בן אלעזר גם ברוב ישראל. רבא דוחה את הלימוד הזה: רוב האנשים היו כנענים ולכן היה מותר לו לקחת את הבשר משום מציאה מכיוון שהרוב כנענים, ואת הבשר היה מותר לו לאכול משום שרוב השוחטים היו אז מישראל.'