סיכום הסוגיה
.
תדע דצער בעלי חיים לאו דאורייתא
בראש המשנה הובא הדין הבא: "הלך וישב לו, ואמר לו: 'הואיל ועליך מצווה לפרק, פרוק!' – פטור, שנאמר 'עמו'". כלומר אם האדם אינו עוזר לעצמו, ברור שאינך מחויב לעזור לו. אך מה (אכפת) לי אם הבעלים עוזר או לא? עדיין הבהמה עומדת וסובלת ממשקל הנשיאה. אלא כנראה שצער בעלי חיים אינו מדאורייתא!
הגמרא דוחה ניסיון זה ואומרת שצער בעלי חיים אכן הוא מדאורייתא, והאדם פטור לא מלעזור בכלל, אלא מלעזור בחינם, ועליו לעזור בשכר. כך יש להבין את הדין: אם הבעלים פורק עמו – עליו לעזור בחינם, ואם הבעלים אינו עוזר לו – עליו לעזור אבל בשכר.