סיפור ראשון - נהר בירן (ההוא גברא דאשכח ארבעה זוזי)

הגמרא מספרת על אדם שמצא כסף צרור בנהר בירן, ורבי יהודה אמר לו להכריז.

הגמרא שואלת על הוראת רבי יהודה - הרי נהר בירן דומה לזוטו של ים, שלמדנו כבר שהבעלים מתייאש ואפשר לקחת?! ועונה שנהר בירן מלא בסכרים, כך שהמאבד אינו מתייאש כי הוא מקווה שהאבדה תיעצר בסכרים.

בנהר בירן יש רוב כנענים, ואם כן לומדים מדברי רבי יהודה שאין ההלכה כרבי שמעון בן אלעזר אפילו ברוב נכרים, אלא צריך להכריז בכל מקום שהרבים מצויים שם. הגמרא דוחה ניסיון זה ואומרת שנהר בירן שונה, מכיוון שרוב ישראל סוכרים בו (ולכן סביר להניח שהאבדה נפלה לישראל) ורוב ישראל כורים בו (ולפיכך המאבד לא התייאש) ולכן רבי יהודה הורה לו להכריז.