תא שמע מס. 12 - אבדה ששטפה נהר:
מקור התא-שמע - התא-שמע היא דברי אמוראים והיא אינה מופיעה במשנה.
למי מסתדר - לאביי: המימרא שמובאת מוסכמת גם על רבא, ואומרת שבדין אבדה ששטפה נהר צריך להכריז רק אם הבעלים התייאש והיא במקום שאנשים יכולים למצוא אותה (מצויה אצל כל אדם), אבל אם לא מתקים אחד מהתנאים האלה, יכול לקחת. רבי שמעון בן יהוצדק לומד דין זה מהפסוק המחייב להשיב אבידות שבו נאמר: "אשר תאבד ממנו ומצאתה", מפסוק זה לומדים שהאבידה שאותה יש להשיב היא דווקא אבידה שאבודה מהבעלים (אשר תאבד ממנו), אך היא מצויה לשאר בני האדם (ומצאתה).
הגמרא אומרת על כך: "איסורא דומיא דהיתירא" - האיסור דומה להיתר . כשם שכשמותר לקחת אבידה זה גם כשיש וגם כשאין סימן, כך גם כשאסור לקחת זה גם כשיש סימן וגם כשאין סימן.
הסבר השני - בזה מכריעה הגמרא ואומרת: "תיובתא דרבא, תיובתא". והלכה כאביי ביע"ל קג"ם.