תא שמע מס. 8 - הגנב והגזלן:

מקור התא שמע: תוספתא כתובות פרק ח': הגנב שנטל מזה ונתן לזה וכן גזלן שנטל מזה ונתן לזה וכן ירדן שנטל מזה ונתן לזה מה שנטל נטל ומה שנתן נתן.

למי זה מסתדר?: לרבא - אמנם גזלן וירדן הם ייאוש מדעת (הבעלים רואה שגזלן גוזל ממנו אונ שנהר סוחף את החפץ), אך גנב זה ייאוש שלא מדעת, כי הבעלים כלל אינו יודע שאיבד. (ההבדל בין גנב לגזלן: גזלן לוקח ביום, גנב לוקח בלילה). הדין בתוספתא הוא "מה שנטל נטל ומה שנתן נתן" - כלומר החפץ הופקע מבעליו המקוריים (מכיוון שהוא התייאש) ושייך למי שמחזיק בו כעת. לפיכך דין גנב מוכיח שיאוש שלא מדעת הוי יאוש - אפילו אם הבעלים אינו יודע שנגנב ממנו.

איך אביי מסביר?: תרגמה רב פפא: בליסטים מזוין. רב פפא מתרגם שהגנב שמדובר בו היה עם נשק, רש"י מסביר שבחזקה לוקח לו ולכן יתייאש, ולכן הייאוש מדעת. השאלה המתבקשת היא - זה בדיוק גזלן! מדוע התוספתא הייתה צריכה לומר גם גנב וגם גזלן? הגמרא אומרת על פי דברי רב פפא שאכן יש שני סוגי גזלנים.