מבחן מסכם אלול - תשובות

2. שאלה מס 2 - השבת אבדה במדרשי ההלכה

השאלה

א. כתוב מה מציינים המונחים הבאים (6 נק'):

"שומע אני" , "תלמוד לומר", "מכאן אמרו" –

ניתוח השאלה

זו שאלה שאין  יותר מדאי מה לנתח - פשוט יש לכתוב בשורה-שתיים למה משמשים המונחים הללו, ובתשובה יש לכלול כמובן את מה יופיע מיד לאחריהם.

תשובה

שומע אני - פתיחה לאפשרות הבנה מסוימת של הפסוק שתידחה במילים "תלמוד לומר".

תלמוד לומר - פתיחה לציטוט פסוק, בדרך כלל מופיע כדחייה לשאלות "שומע אני", "יכול" או "אין לי אלא".

מכאן אמרו - פתיחה לציטוט ממשנה או מתוספתא. מטרת המדרש להראות שהפסוק הוא המקור למשנה או התוספתא המצוטטת.

שאלה

הסבר את הדרשה הבאה: "שור אחיך. אין לי אלא שור אחיך, שור אויבך מנין? תלמוד לומר: שור אויבך, מכל מקום. אם כן, למה נאמר אחיך? אלא מלמד, שלא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע." (14 נק'):

ניתוח השאלה

זו שאלה שדורשת תשובה ארוכה. יש להסביר שלב-שלב במדרש ולבסוף להביא את מסקנתו. אין לדלג על הניתוח של כל שלב ושלב.

תשובה

בפרשיית כי תצא נאמר "שור אחיך", ושואל המדרש: אני מבין מהפסוק שמצוות השבת אבדה חלה רק ברכוש אחיך. אך מה יהיה הדין ברכוש אויבך? ומצטט המדרש את הפסוק מפרשיית משפטים ששם נאמר "שור אויבך". לפיכך נשאלת השאלה - לשם מה נאמר כאן שור אחיך? כלומר - מהמילים "שור אויבך" אפשר להסיק בקל וחומר שאם רכוש האויב צריך להשיב לבעליו, רכוש האח לא כל שכן? ועונה המדרש - "שלא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע" - כפי שהסברנו בשיעור, עניין הפרשייה בכי תצא הוא ההתמודדות מול יצר הרע של העצלנות והאדישות, לעומת יצר השנאה של פרשיית משפטים, ולפיכך נצרך להיכתב הציווי של שור אחיך. כלומר, התורה אינה מוסיפה כאן דין שונה, אלא התמודדות שונה.