מבחן מסכם אלול - תשובות
5. שאלה מס. 5 - משניות אלו מציאות
השאלה
א. "אלו מציאות שלו ואלו חייב להכריז" – הסבר את שלושת החידושים במשפט הזה לעומת ציווי התורה שבכתב (10 נק'):
ניתוח השאלה
זו שאלה שבנויה על הקשבה טובה בשיעור ולמידה לקראת המבחן. שימו לב שזו שאלת הסבר - יש לפרט כל אחד מהחידושים שבמשפט הפותח של הפרק, ולא לשכוח לציין מה נאמר בתורה שבכתב.
תשובה
מציאות: יש חפצים שנחשבים 'מציאה' - חפצים שנראים חסרי בעלות והמשנה דנה למי הם שייכים. בתורה כל חפץ שייך למישהו ויש להשיב לו.
שלו: יש חפצים שהמוצא יכול לקחת לביתו, ואילו בתורה שבכתב אין בכלל את האפשרות הזאת.
להכריז: יש חפצים שאין דרך להכריע למי הם שייכים, ולפיכך על המוצא להכריז עליהם. כמובן שכל העניין הזה לא נזכר כלל בתורה שבכתב.
השאלה
ב. הגדר מהי מציאה ומהי אבדה, וכתוב אילו משניות בפרק אלו מציאות עוסקות במציאה ואלו משניות עוסקות באבדה. בסס את קביעתך על מילים מנחות (10 נק').
ניתוח השאלה
שני חלקים לשאלה: בחלק הראשון יש להגדיר - במספר מילים מועט ככל שניתן - מהי מציאה ומהי אבדה; בחלק השני יש לציין אילו משניות עוסקות במציאה ואילו באבדה, וכן לכתוב את המילים המנחות בכל חטיבת משניות.
תשובה
הגדרה: מציאה - חפץ שנראה חסר בעלות, והמוצא יכול לקחת לביתו או להכריז עליו; אבדה - חפץ שברור למי הוא שייך ועל המוצא להשיבו לבעליו.
משניות א-ד עוסקות במובהק במציאה. המילים המנחות במשניות אלו הן השורש מ.צ.א וכן "להכריז". המילה אבדה כלל אינה מוזכרת במשניות אלו.
משניות ט-יא עוסקות במובהק באבדה. המילה המנחה היא השורש א.ב.ד וכן המילה השבה, ואילו הדין "חייב להכריז" כלל אינו מופיע במשניות אלו.
משניות ה-ח מגשרות בין המציאה לאבדה. ניתן לראות במשניות אלו הן את השורש מ.צ.א והן את השורש א.ב.ד, וכן את הציווי חייב להכריז ואת האת הציווי להשיב לבעלים.