איך מחליטים באיזו מפלגה לבחור?
מעובד לפי עומר נווה
אכזבה, טראומה או הזדהות עם אישיותו של מועמד ולאו דווקא הזדהות פוליטית טהורה מובילות פעמים רבות לגיבוש ההחלטה בעת הבחירות. אנחנו מצביעים מתוך תחושת הזדהות רגשית ומתוך תחושת שייכות. (דוגמה בולטת לתופעה האנושית הזאת רואים בבחירות בארצות הברית. אפרו-אמריקאים, שבעבר כמעט לא היו מריצים את עצמם לקלפי, מצביעים היום הרבה יותר עבור ברק אובמה, כי יש להם עם מי להזדהות, מישהו שהם מרגישים שהוא בעדם).
מפלגה מסמלת בית ומשפחה וזה משהו שחסר להרבה אנשים. הרצון להשתייך יוצר מוטיבציה חזקה מאוד אצל כולנו, ואצל חלק מהאנשים הוא גובר על הרבה דברים אחרים, ובכלל זה אידיאולוגיה. גם בשמאל וגם בימין אפשר לראות אנשים שכועסים מאוד על המפלגה שלהם, אך לא יצביעו למפלגה אחרת. הם אינם יכולים לבגוד באימא או באבא. (זה מזכיר נאמנות לקבוצת כדורגל).
שנאה היא מניע לבחור-מדובר במניע מאוד מאוד חזק. הצד הכועס באישיות שלנו, לוקח את הפחד והופך אותו לשנאה, לזעם ולגזענות. וכך, אנשים ששונאים ערבים, מתנחלים או שמאלנים, יצביעו למפלגה שמבטאת את השנאה הזאת.
אופן ההצבעה יכול להיות מושפע מגורמים ספציפיים, כגון מועמד כריזמטי ובעל קסם אישי רב שיש לו תכונות אישיות מיוחדות.
חלקנו נוטים להיות מושפעים מאופנות, ממה שחבר או בני משפחה הצביעו. אנשים כאלה מגיבים לרוב באימפולסיביות גם להרבה דברים אחרים. אין מצפן שמכוון אותם לכיוון אחד.
חשיבה הפוליטית או החברתית עוברת שינוי ככל שאנחנו מתבגרים. ראיית העולם בגיל 16 שונה מזו בגיל 26 ושונה מאוד מזו שבגיל 56. גיבוש השקפת העולם הוא תוצאה של צמיחה אישית, כרונולוגית ורוחנית, שמשנה את דעותינו בהדרגה.