הטבע בעונות השנה

3.5. הדודאים

"הדודאים נתנו ריח – ועל פתחינו כל מגדים"

השנה היה קשה לבחור את "מלך האביב",  שכן גשמי החורף הזה תעתעו בנו, ובעיקר בצמחי הבר...

יש מי שפרח מוקדם מדי, יש מי שאחר, והנה כבר פורחים הפרגים והחרציות, העדעדים הכחולים ועוד כמימי שרב – ויזהיבו הדגניים.

ימי הקציר קרבים, מראשית הינף החרמש בתבואה, ויימשכו עד לגמר קציר החיטים.

זה הזמן להסב מבט אל צמח עתיר מסורות ופולקלור – הוא צמח הדודאים, או בלשון הבוטנאים, הדודא הרפואי. משפחתו, משפחת הסולניים, היא משפחה מפורסמת בתבליניה וברעליה, ואליה משתייכים הפלפל, העגבנייה והחציל, וגם, להבדיל, צמח הטבק המושמץ!

לא פלא אפוא שמשחר ההיסטוריה מייחסים לו תכונות ריפוי – כישוף – וחשק, כפי שאנו קוראים כבר בספר בראשית, פרק ל', יד-ט"ז: "וילך ראובן בימי חטים וימצא קציר דודאים בשדה ויבא אותם אל לאה אמו. ותאמר לה: המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני?! ותאמר רחל: לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך!

ויבוא יעקב מן השדה בערב, ותצא לאה לקראתו ותאמר: אלי תבוא כי שכרתיך בדודאי בני".

אם תרצו – היו אלה הדודאים – שהועילו, מכל מקום, בהמשך הפרק נולד יוסף!

פרוח הדודא הוא סגול, נמוך, חבוי בשושנת עלים בשרניים, ופורח בחורף. את הריח נותן דווקא הפרי – ריח משר שיש בו גם מריח אפרסק וגם כעין ריח גוף מתקתק. שורשיו ארוכים, שיפודיים, מגרי דמיון...

בספרו של נסי קריספיל "ילקוט הצמחים" מצאנו מובאה מספרו של אסף הרופא, "ספר הרפואות", ובה הוא מונה את תכונות הדודא (בסגנון מליצי למדי!) "...הדודא היא המנדרגולה. בלשון ארם – יברוחין, ובכל לשון. אם יוכת (ייכתש) שורשיו לחבוש על הבהרה, והצרעת, והבוהק, ירפאם ואם יולש בדבש ושמן זית וייחבט – על נשיכת נחש ועקרב, יירפא.

השותה משורשיו שקל אחד יכבס מעיו ויחמם. אם ישתהו במים חמים ודבש חם וייטיב לו, ויואיל לקטר ילדים נפחדים, ולכל רוחות המזיקים, לקשר ולרפא. אף לעצור בו כל דם היוצא מכל צד".

ברפואה המודרנית נבדק הפרי בביה"ס לרפואה "הדסה" בירושלים, וידוע כי הוא מכיל חומרים נרקוטיים מרדימים ומשככי כאבים, ואפילו כמות מזערית של הורמוני מין! מכל מקום, אין לטעום ממנו על אף הפיתוי הרב שבריחו, ובסיפורים האופפים אותו!

כל הרוצה להתבשם בניחוח האגדות המסופרות על צמח הדודאים: (דודאים – דודים = אהבה) יפנה אל אותו ספר של נסים קריספיל, כי אני רק מעט מן המעט הבאתי, שהרי אומרים: כל מי שמביא דברים בשם אומרם – מביא גאולה לעולם...

יהודית איילון, ידיעון המועצה האזורית חוף הכרמל, "טבע ונוף", 67, מאי 1997