הטבע בעונות השנה

1. שער לסתיו

1.10. ראש השנה לפרחים

ראש השנה לפרחים

נוסף על ראש השנה שנחוג עתה, נמנים עוד שלושה: ראש השנה למלכים ולרגלים בא' בניסן, ראש השנה למעשה בהמה בא' באלול וט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות. נתקנאו הפרחים באילנות וכמו אמרו: גם אנחנו רוצים ראש השנה ואכן גם לפרחים ראש השנה, והוא נחוג ברחבי חוף הכרמל באלפי נרות, חצבים בגבעות הכורכר, ובבושם שמפיצות חבצלות החוף – בחולות חוף הים. אניני הבוטניקה יוסיפו עליהם גם את החבצלת קטנת הפרחים, הדומה בכל לחבצלת החוף – אך חבויה ממנה בין קוצי הגבעות.

למען הדיוק עלינו לומר שמבחינתם של הפרחים – אין הם "מתחילים" משהו, אלא מבצעים את מלאכת הפריחה לאחר מנוחת קיץ ארוכה, בנפרד מהופעת העלים. אלה כבר הוריקו בחורף שעבר, אגרו מזון בבצלים גדולים (לחצב הבצל הגדול שבבצלי צמחי הבר שלנו!) וכאמור – כמשו, והצמח כולו חיכה לסתיו, או לפחות לשלהי הקיץ, כאשר התארכו הלילות, עוד לפני שעון החורף, ונעשה קריר יותר, לפחות בלילות. אז ישלים את מחזור חייו ויפרח.

יש יתרון לפריחה, בעונה הזו – החרקים אינם מתבלבלים מ"היצע" הפרחים המתחרים על חסדיהם – הם באים, ומאבקים. מה עוד שהחצב והחבצלת "התחכמו" להאריך את הסיכוי, ורק הם פותחים מדי ערב קבוצה חדשה של פרחים, בחצב, פרח בחבצלות, והחגיגה נמשכת מספר ימים.

צוף ואבקה לחרקים, והבטחת דור המשך לפרחים, על ידי האבקה והפריה. אמנם אין הם, הפרחים, סומכים על החרקים בלבד. הבצלים משמשים השקעה לזמן ארוך, אבל קצת סקס, בכל זאת צריך!!

אחריהם כבר יבוא מצעד האביב הססגוני של גבעות הכורכר שלנו – הכלניות והסביונים, הרקפות והצבעונים ואנחנו נקדם בברכה את החלוצים "מבשרי הגשם" בלשון הבוטנאים, שבעוד מסביב הכל צהוב ויבש וקוצני, הם כאומרים: " עוד מעט, עוד מעט יפוג החם, יבואו הגשמים ותחל שנה ו... ברכותיה!"

שנה טובה

יהודית איילון, "ברשתינו", עלון קיבוץ מעגן-מיכאל, 19.9.1991