הטבע בעונות השנה

3. שער לאביב

3.13. אי היונים

אי היונים

השקנאים הלכו, הקורמורנים גם כן, ובחפי אפריקה מתכוננות השחפיות למסע למעגן מיכאל.

השחפיות הצעירות התרגשו מאוד, כי זו להן השנה הראשונה שהן תוכלנה להשתתף בדיסקוטק! לא רק לשכבת הנעורים יש דיסקוטק, אלא גם לשחפיות. על חוף הים, ממש מול אי היונים. מה עושים בדיסקוטק של שכפיות? קודם כל, הבחורים תופסים דגיגים. המדגה, לא להיבהל! בדרך כלל הם אוהבים גמבוזיות, וקצת דגיגי אמנון ואת הדגיגים המיוחסים אתם הרי מכסים! את הדגיג מגישים כמו בונבוניירה, ולרגע הזה כל השחפיות חכו נורא, בעיקר אלא שזה להן קיץ ראשון במעגן מיכאל... מחזרים קצת, רוקדים קצת בנפנוף כנפיים, אחר כך – מסתכלים על הדגיג, על הבחור, ומחליטים. אחר כך... אתם כבר יודעים מה עושים, ולבסוף מחפשים מקום קנון. אל תחשבו שזה פשוט במעגן מיכאל. צפוף, צפוף על אי היונים. היו שנים שכדי להקל על מצוקת השיכון בנו שכונה בבריכה, סליה, רפסודה, בעזרת ילדי כתת דרור שבינתיים כבר גמרו את הצבא... השחפית הצעירה זכרה את סיפורי הדיסקוטק והרפסודה, כי מדי שנה מספרים אותם בפלברה שעל החוף, אך זו הפעם הראשונה שהיא בוגרת דיה להשתתף. היא תגדל את האפרוחים שלה, יחד עם בעלה, יביאו דגיגים (גמבוזיות, אמרנו, נכון?) ואף אחד לא יפריע להם על האי. בסוף הקיץ, ורק אז, יעלה יגאל לבנה יחד עם כמה צפרים, וישים טבעת קטנה על הרגל של האפרוחים שגדלו, ועליה כתוב מעגן מיכאל.

כאשר נגמר הקיץ יוצאת גם השחפית שלנו למסע לאפריקה. איך אנחנו יודעים? כי פעם ראו אותה במומבסה הרחוקה שבקניה וכתבו לנו מכתב.

היתה זו אמה של השחפית שלנו, זו המחכה בקוצר רוח לדיסקו שבמעגן מיכאל. מול ששה שחפיות לא צריכות להודיע בשער אלי הן באו...

יהודית איילון, "ברשתינו" עלון קיבוץ מעגן מיכאל, 22.4.1994

 אי היונים במעגן-מיכאל, ריימונד קולמן