הטבע בעונות השנה

1.11. שורשים...

שורשים ים-תיכונים

בשלהי הקיץ – חם, "הביל במישור החוף" ועומס החום מעיק, צבע קמל עייף, חום צהוב משתלט על צידי הדרכים, הגבעות ואפילו מורדות הכרמל.

ואז נחה העין על הירוק העז של העצים והשיחים המשובצים בנוף – ואתה משתאה. נכון, השנה ירד הרבה גשם ונבלע באדמה אבל גם בשנים שחונות יותר – חוזרת תופעה זו ומעוררת התפעלות. כוחם של עצים ושיחים להגיע אל אותה מנת מים המוקצית להם, היורדת בפרק זמן קצר יחסית, והיא כל הכמות השנתית שלהם.

סגולתם של העצים והשיחים הים תיכוניים היא, ששורשיהם מעמיקים ומנצלים כל טיפה, ומאידך – עליהם קשיחים ואינם מאבדים אף טיפה, או נאמר, לפחות לא טיפות רבות...

החרוב ואלת המסטיק, האשחר והאלון ועוד רבים משיחי החורש שאנחנו מכירים בכרמל ובגבעות.

הקורנית המקורקפת, זה "הזעתר של העניים", אפילו מזדרזת ופורחת בקיץ נכון, הקידה השעירה והסירה הקוצנית, מורידות את העלים, משאירות רק את הקוצים למזכרת והולכות לישון. שלכת קיץ יש להן, כמו לצומח בארצות הצפון שבהן חצי שנה של שלג וכפור וצריך לעבור אותה במצב של שלכת, כל אחד והצרות שלו...

והנה אנחנו יכולים להשתבח בצומח הים תיכוני שלנו ששורשיו עמוקים והשותה ממי הגשמים של השנה שחלפה עד לבוא הגשמים החדשים. ולא רק לעצים ושיחים כושר עמידה.

עוד אנחנו נאנקים מהחום, והנה, החצבים כבר "מרגישים" בלילות המתארכים וברוחות הצפוניות המתחילות לנשב. גם להם שורשים עמוקים וגם בצל גדול, אוגר מים, והם עברו את הקיץ בתרדמה עמוקה. עכשיו הם מתעוררים ומזדרזים להשלים את מחזור הפריחה שלהם, ומתחילים את מצעד ההתחדשות והפריחה יחד עם חודשי השנה – כמאמר נעמי שמר: "ובבוא אלול אלינו – ריח סתיו עלה והתחלנו את שירנו מהתחלה!!"

שנה טובה

יהודית איילון, ידיעון מועצה אזורית חוף הכרמל, "טבע ונוף", ספטמבר 1992

שדה קוצים, תמי צור