הקומדיה
קומדיית המצבים הטלוויזיונית, ממשיכה מסורת קומית ארוכה בתיאטרון, בקולנוע ובספרות.
להכרת יסודות הקומדיה, המצב והרעיון הקומי, רלוונטיות לחיי היומיום, ביקורת על מיתוסים , סטריאוטיפים, הומור חזותי ומילולי - עלינו לפנות להיסטוריה.
בראשית הקומדיה היוונית העתיקה. הרצף הכרונולוגי הדרמטי של העלילה הקומית נקטע על-ידי המקהלה , הרוקדת והמזמרת והדיאלוגים עם הקהל. המקהלה שימשה גם אמצעי קומי.
התיאטרון הרומי, הפך את הקומדיה לעממית יותר. מעין מחזמר. זירת ההתרחשות ברחוב, הנושאים יותר יומיומיים – יחסים בין אנשים..
ימי הביניים הביאו לנו את הפארסה, חיקוי מוגזם של דמויות סטריאוטיפיות ותחבולות קרקסיות.
הקומדיה האנגלית הביאה לנו את גיוון הז'אנרים הקומיים ואת השילוב של נשים בתיאטרון.
הקומדיה דל ארטה הוסיפה את האילתור.
הקולנוע הרחיב את אפשרויות ההומור החזותי, כמו: האנשה, החפצה, אקרובטיקה, סצנות פעולה, גימיקים ופעלולים, ואת מיגוון המיקומים שבהם התרחשו הקומדיות, באמצעות טכניקות של צילום ועריכה. הקולנוע הרחיב את מיגוון הסוגות הקומיות ואת הערבוב ביניהן לבין סוגות אחרות. מורכבות וגיוון סוגי העלילות הקומיות החזותיות בקולנוע גדולה יותר מאשר בתיאטרון. הקולנוע הוסיף לקומדיה מימדים של ריאליזם, רפלקסיביות (התבוננות עצמית ומודעות עצמית), ועומק רגשי.
יסודות הקומדיה שנותרו ללא שינוי מאז תקופת הקומדיה ביוון העתיקה הם;
- במרכז העלילה הקומית נמצא רעיון מרכזי אבסורדי או מצב, בעל פוטנציאל קומי.
- ההישענות על סטריאוטיפים, דמויות שהן "אב טיפוס" מייצג של מעמדות, קבוצות.
- ניפוץ מיתוסים והנמכה של גיבורי על (לגלוג על האלים היווניים).
- התייחסות ביקורתית לאקטואליה ולחיי היום יום
- אסטרטגיות דרמטיות והומוריסטיות בסיסיות, כמו: הקצנה הגזמה וסטריאוטיפיזציה של דמויות, מיזוג בין המציאותי לבלתי אפשרי, היו כבר בראשית הדרך.
- שימוש בשפה פחות גבוהה ונמלצת ויותר יומיומית
במשך השנים חלו השינויים הבאים בקומדיה
- חל גידול במספר השחקנים בקומדיה. בהתחלה לא היו שחקניות. בהמשך מספר הנשים השחקניות גדל.
- המורכבות והסיבוך של העלילה הקומית, של הדיאלוגים הקומיים ושל האקרובטיקה והפעלולים האנושיים, גדלה.
- הביקורתיות נגד השלטון ונגד העשירים המובעת בקומדיות התעצמה.
- פחת העיסוק של הקומדיות בנושאים מיתולוגיים ובכוחות הטבע, וגדל העיסוק של הקומדיות בבני אדם, ביחסים בין אנשים ובמצבים מחיי היום יום.
- מלכתחילה שפת הקומדיה היתה נמוכה מזו של שפת הטרגדיה. אך עם השנים היא הפכה ליותר עממית ונמוכה.
- עם השנים מקום ההתרחשות של העלילה עבר מהטבע אל הרחוב ולזירה הביתית
- עם השנים התפתחו ערבובים בין הקומדיה לז'אנרים אחרים, דבר שיצר תת סוגות קומיות חדשות. (הקומדיה המלודרמטית, קומדיית פעולה ועוד)
- עם השנים התגבש והתלכד המבנה הדרמטי של הקומדיה. הוא נהיה פחות מופרע על-ידי הופעות מקהלה ורקדנים. המוסיקה הפכה חלק אינטגרלי של הקומדיה. (אלא אם מדובר בדרמות קומיות שהן תת סוגה של מחזות זמר)
- התמעט השימוש בשירה וריקוד כאמצעי קומי וגבר השימוש בדיאלוגים מילוליים.
- עם השנים הקומדיה נעשתה יותר מודעת לעצמה וליחסיה עם הקהל ורפלקסיבית.
- עם השנים הסלאפסטיק התעדן והפך כלי להעברת מסרים חברתיים רגשיים וביקורתיים.
- האקרובטיקה השתכללה והשילוב של אפקטים קומיים מצולמים ועריכתיים התגברו.
דבר שהגדיל את אפשרויות הסיבוך, הבלבול, ההאנשה וההחפצה.