התפיסה הרעיונית לחופש הביטוי

חופש הביטוי הינו אבן יסוד במדינה דמוקרטית. הוא נגזר מן התפיסה הדמוקרטית והוא מהווה תנאי מרכזי בהגשמתה. התפיסה הדמוקרטית מניחה כי איש אינו יודע בוודאות מהי הדרך הנכונה שבה מדינה יכולה להשיג את מטרותיה. מאחר ואין דרך פעולה מוסכמת וחד-משמעית, יש לאפשר "שוק  דעות" פתוח, אשר בו בעלי הדעות השונות מנסים לשכנע אלה את אלה ואת כלל הציבור בצדקת דרכם. בהנחה, כי ההליכה בעקבות הרוב תפחית את הסיכון לשגות (ברגר ואחרים, תקשורת וחברה, 2001).

מהי הזכות לחופש הביטוי? האם זכות זו מוחלטת, האם צריך להגביל ואם כן, מתי, מה מעמדה ותפקידיה של התקשורת בשמירה על זכות זו?

חופש הביטוי – על-פי מילון אבן שושן (1999): "הזכות הנתונה לכל אדם להביע בפומבי את דעותיו, גם אם הן מתנגדות לעמדה הרשמית של הממשלה".

חופש הביטוי – על-פי זאב  סגל (1996) מרקם של זכויות הנמצאות תחת קורת גג אחת... כל ביטוי פוליטי, ספרותי, מסחרי ואחר... החירות לפרסם מידע יכול להיות מילולי בדיבור או בכתיבה... בהפגנה... חופש הביטוי משתרע על החירות לפרסם מידע ודעה, אך כולל גם את זכות האזרח לקבל מידע בעניינים ציבוריים".

חשיבותו של חופש הביטוי (ג'ון סטיוארט מיל) –

1. אם בעלי דעה זו או אחרת מוכרחים לשתוק, לא נוכל לדעת בוודאות גמורה שדעתם אינה נכונה.
2. גם אם תהיה הדעה המושתקת בלתי נכונה, יתכן שימצא בה חלק מהאמת וניתן לבחון את האמת רק לאחר דעות מנוגדות.
3. גם אם נניח שהדעה המקובלת אינה נכונה לחלוטין, אם אי אפשר לצאת נגדה ולנסות לתקוף אותה, היא תהיה בבחינת דעה קדומה שלא ניתן להבינה בכלים שכליים.
4. תהיה סכנה שכוח השפעתה החיונית של הדעה האמיתית יפחת, דבר שימנע התפתחות של דעות נכונות חדשות.

הנחת היסוד של המשטר הדמוקרטי היא שכולנו בני אדם וכולנו יכולים לטעות ומכיוון שאף אחד לא יודע בוודאות מה טוב או לא, צריך לאפשר לכל אדם להביע את דעתו המנומקת. 

השופט אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון, במאמרו "המסורת של חופש הביטוי בישראל ובעיותיה" (המאמר נמצא באתר האינטרנט "עושים תקשורת") מונה  4 טעמים המהווים בסיס רעיוני לחופש הביטוי בחברה דמוקרטית:

(1)  הרצון לחשוף את האמת, יש להבטיח את חופש הביטוי כדי לאפשר להשקפות ולרעיונות שונים ומגוונים להתחרות אלו באלו. 
(2)  הצורך להביא להגשמתו העצמית של האדם, התפתחותו הרוחנית והאינטלקטואלית מבוססת על יכולתו לגבש באופן חופשי את השקפת עולמו.
(3)  חופש הביטוי תנאי מוקדם לקיומה של דמוקרטיה ולפעולתה התקינה... האזרח ישקול ויחליט ללא מורא כדי למלא את חובתו הדמוקרטית.
(4)  חופש הביטוי מביא ליציבות חברתית. הלחץ החברתי מוצא את ביטויו במשא ולא במעש... יגביר את הסובלנות... יחזק את הדמוקרטיה.

השופט ברק מסייג ואומר, כי חופש הביטוי עם כל חשיבותו אינו הערך היחיד במרקם החיים של החברה והמדינה. לצידו של חופש הביטוי עומדים ערכים נוספים של הפרט ושל החברה ומדגיש "חופש אינו הפקרות".