האינטרנט והשיח התקשורתי.
ז'אנר הטוק-שואו (Talk Show) – ז'אנר תוכניות האירוח, מופע של דיבורים. כלומר התוכנית (show) מבוססת ברובו על דיבורים (Talk), שבה דנים אנשים בנושאים שונים (אישיים וציבוריים) בהנחייה של מנחה המנווט את הדיון וממקד אותו.
שיח ציבורי - הוא דיונים בענייני הציבור בתחומים שונים כמו פוליטיקה, דת, מדע, מסחר וכדומה הנערכים ע"י האזרחים – א. בינם לבין עצמם, ב. בינם לבין מוסדות השלטון. ה"שיח הציבורי" מאפשר השתתפות דמוקרטית אמיתית של אזרחים בתהליך הפוליטי.
מרחב ציבורי - הוא המקום או האמצעי בו או דרכו מתבצע השיח הציבורי. מרחבים המאפשרים שיח ציבורי, משתנים ונשלטים בכל תקופה ע"י המדיום המרכזי. מדיום זה מספק את המרחב הציבורי לאזרחים לערוך בו את השיח הציבורי.
השינויים בשיח הציבורי לאורך ההיסטוריה
"כיכר העיר"
המדיום הראשוני היו הנאומים בכיכר העיר ביוון העתיקה, מקום בו יכולים כולם להתכנס, לשמוע ולהשמיע את דעתם. כיכר העיר שימשה מרחב ציבורי ושם התנהלו שיחות בעניינים פוליטיים, פילוסופיים, מדעיים וחברתיים.
הדפוס והמילה הכתובה
הדפוס ש החל במאה ה-15 הפך את המילה הכתובה ומידע המודפס לבעל כוח רב השפעה בעניינים שונים, בתחום הציבורי, החינוכי, הדתי והפוליטי. החומר המודפס היה מונופול, המקור היחיד למידע ורעיונות. החומר המודפס אפשר לסדר ולקבץ את המידע הרב, כך שרבים יוכלו להפיק ממנו תועלת. בהמשך להפצת הספרים כמקור למידע, הופיע העיתון שהפך להיות המכשיר העיקרי לאספקת מידע לציבור הרחב, וסביב הרעיונות שהובעו בכתב, התפתחום הדיונים השונים.
הטלגרף
הטלגרף (1844) אפשר להעביר מידע ממקום למקום, הוא מחק קווי גבול – ובכך נתן משמעות חדשה לשיח הציבורי. המידע הפך לסחורה, עיתונים החלו להיות תלויים במידע זה, עיתון נמדד על פי המהירות שבה דיווח על מידע חדש ולא בכמות ובאיכות של הידיעות. בגלל מבנה הטלגרף, לא ניתן היה להעביר הודעות ארוכות, אלא רק משפטים קצרים, ולכן הכותרות והידיעות הפכו ליותר סנסציוניות ומקוטעות. (שימו לב דימיון ל- sms)
הצילום
הצילום (שנות ה-30 של המאה ה-19) יצר שפה בעלת דימויים מוחשיים. הצילום מהווה למעשה עדות לכך שמישהו היה שם, או שמשהו קרה שם, אך אין הוא מציע דעה. עם זאת, הוא הציע תחליף לשפה הכתובה, ועל כך נאמר – עדיפה תמונה אחת על אלף מילים.
הקולנוע
נולד (1896) בתקופה מודרנית של חידושים. שעות הפנאי של הפרט התארכו, וגברה הדרישה לצורת בילוי חסכונית ומכובדת. וצרכים בידוריים וחברתיים. הקולנוע הגיש תכנים תרבותיים ישנים כמו סיפורים, דרמות והצגות מוזיקליות, באריזה חדשה ומלהיבה, שהתחבבה בעיקר על המעמד העירוני העובד.
הרדיו
הרדיו הביא לשינוי בדפוסי הבילויי והפנאי של המוני בני אדם, במקום שהבילוי יתרחש ברחוב או בבתי הקולנוע, הבילוי הופך להיות בתוך הבית, עם בני המשפחה. תוכניות הרדיו השתלבו עם סדר היום האנשים (ארוחת הבוקר, לאחר העבודה). תפקידו היה לספק מידע חדשותי ובידורי,יש בכוחו להשפיע באופן חיובי או שלילי על המאזינים ע"י תעמולה או הסתה.
הטלוויזיה
הטלוויזיה היא המשך לעולם שהתחיל עם הצילום והטלגרף, כלומר עולם שבו אירוע רודף אירוע, בלי קשר לתוכן ולמהות אלא רק לעוצמה של האירוע. בידור הוא האידיאולוגיה בשיח הטלוויזיוני כולו. הטלוויזיה נמצאת כדי לשעשע, וכל שיח בטלוויזיה נכנס למסגרת בידורית. אין זה משנה על מה מדברים בחדשות או בתוכניות האירוח, השיח הציבורי בטלוויזיה הוא חלק מעסקי השעשועים. טלוויזיה טובה מוגדרת כיום כטלוויזיה שמתעסקת עם החזות ופחות עם התוכן.
המחשב והאינטרנט
האינטרנט מאפשר תקשורת מכל הסוגים שהיו לפניו. ניתן להעביר מידע בכתיבה, בקול ובתמונות ובוידאו. האינטרנט פרץ גבולות והפך את השיח הציבורי לבינלאומי וכמעט אינסופי. היכולת להעביר כמות רבה של אינפורמציה בתמונה, בטקסט ובקול באמצעות צ'אטים, קבוצות דיון ופורומים, בנתה קהילה וירטואלית פתוחה לכל אזרחי העולם, הנחשפת למידע רב, ללא צנזורה ובעלת יכולת תגובה מהירה.
השיח הציבורי בתקופת האינטרנט
השיח מתחלק לשתי קטגוריות שונות:
תקשורת סינכורנית-מיידית – תקשורת המאפשרת להגיב בזמן אמת. בתקשורת זו מתקיים מגע אנושי, על אף שהוא וירטואלי.
- צ'אט (פטפוט באנגלית) – שיחות חולין אישיות וקבוצתיות בין שני משתמשים או יותר בעניין משותף באמצעות חדרי שיחה ובאמצעות החלפת מסרים בזמן אמת.
- תוכנות מסרים מיידים – איסיקיו, מסנג'ר ואחרות. תוכנות המאפשרות זיהוי המשתמשים על פי רשימה שמית. סוג של צ'אט שאינו מוגבל לאתר מסוים. לרוב השיחות הן בזמן אמת, אם כי ניתן להשאיר הודעה למשתמש אחר והוא יכול לענות מאוחר יותר.
תקשורת א-סינכרונית- מושהית – תקשורת המאפשר למקבל לעכב את תגובתו ואף להימנע מתגובה.
- דואר אלקטרוני – הדואר האלקטרוני מאפשר לשלוח מכתב באופן דיגיטלי לתיבת הדואר האלקטרוני על הנמען, כפי שהדבר מתבצע במציאות. למכתב ניתן לצרף קבצים מסוגים שונים. הנמען אינו חייב לענות מיד או בכלל, והדואר יכול להשאר בתיבה לזמן בלתי מוגבל.
- פורומים וקבוצות דיון – אתר שיחה לקבוצות פתוחות או סגורות בנושאים המוגדרים מראש. הנושאים רבים ומגוונים ואפשר להעזר גם במומחים. הדיון אינו חייב להיות בזמן אמת. השאלה או התשובה נמצאים בדף האתר עד שמתקבלת תגובה או עד שהמקום שהוקצב מתמלא.
- בלוג – קיצור של המילים web log. הבלוג הוא בעצם יומן אישי ברשת האינטרנט. כל אחד יכול לפתוח בלוג, חלקם אף מעוצבים ברמה גבוהה. לרוב הבלוגים נכתבים בעילום שם, מה שמאפשר לכותבים להביע את דעתם האישית. ניתן לעדכן את הבלוג בהתאם לרצון ולצורך של הכותב. הנושאים מגוונים והם יכולים להיות בלוגים פוליטיים בו הפוליטיקאי מביא את רעיונותיו ודעותיו לקהל הרחב. אישיים בהם אנשים כותבים מכל העולה על רוחם על מה שמתרחש בעולמם. או מקצועיים בהם הופכים אנשים פשוטים בעלי ידע ועניין בתחומים מסוימים, למין עיתונאים חדשים וחופשיים המדווחים לעולם על מה שהעיתונות המסורתית אינה מדווחת.
יתרונות וחסרונות השימוש באינטרנט
יתרונות :
- פתיחות גדולה לקהל – משום שהאינטרנט נגיש לכל אחד, ישנה אפשרות לכל הציבור להשתתף בשיח ציבורי. בדרך זו נקשרים קשרים בין אנשים, גם כאשר המרחק הפיזי או התרבותי הוא גדול. האינטרנט חוצי גבולות של זמן, מקום ותרבות ומרחיב אופקים.
- דמוקרטיזציה של ידע - אין יותר מונופול של חברות מסחריות על המידע. כל אחד יכול להביע את דעתו ולשתף אחרים בידע ובדעות שלו. האינטרנט מעניק ידע, כוח וחופש מחשבה.
- כמות ומגוון עצום של ידיעות – משום שכל אחד יכול לכתוב ולתרום מידע, כמות הידיעות לעיתים תלויה רק בכמות האזרחים המבקשים להשתתף בכתיבה. בניגוד לאמצעי התקשורת הרגילים, אין צורך להחזיק מערכת חדשות עם ציוד ומבנה ואין צורך לשלם כסף לכתבים שיחקרו, כל אחד יכול לחקור ולשתף במידע שמצא או שיש ברשותו.
- השיח באינטרנט אינו מוגבל לזמן מסוים –צ'אטים, פורומים ובלוגים נשארים זמינים גם אחרי שמישהו ביצע בהם דיון. האינטרנט אינו מוגבל בזמן שידור כמו בטלוויזיה וברדיו או מוגבל במקום כמו בעיתון ובספרים. ניתן להכניס ולהשאיר ידיעות זמינות, שעות, ימים, חודשים ואף שנים.
חסרונות :
- ניכור והתרחקות - בגלל שהאינטרנט חוצה גבולות ומאפשר קשרים וירטואליים, פעמים רבות האדם מתנתק מסביבתו הקרובה, ובמקום קשרים בינאישיים חמים, ישנו קשר אישי רק על בסביבה הוירטואלית.
- אין פיקוח על התכנים – כתוצאה משימוש בזהויות בדויות, מתפתחת תרבות של שקר. האינטרנט חושף את המשתמש לאתרי סקס ואלימות, ועלול להיות מסוכן בעיקר לילדים. אין פיקוח על איכות השפה או הידיעות, דבר שמביא לשיבוש השפה התקינה ולפרסום של ידיעות משובשות ולא מהמנות.
השפעות השיח הציבורי בטכנולוגיות חדשות על ההשתתפות האזרחית- דמוקרטית
הבלוג
במהלך השנים צברו לעצמם בלוגים רבים יוקרה ועוצמה. הבלוג מאפשר לאנשים להתבטא באופן חופשי, משנה את יחסי הכוחות בין הכותב לקורא. חלק מהבלוגים הוכיחו עצמם ככלי תקשורת אלטרנטיבים במלחמת המפרץ השנייה, חיילים עיתונאים ואפילו אזרחים עירקים דווחו ישירות מהשטח על המתרחש. התחושה שהתקשורת האמריקאית מגוייסת למלחמה דחפה עוד ועוד גולשים לפנות אל הבלוגים, כי סברו שבאמצעותם יקבלו תמונת עולם מאוזנת יותר.
המסר של הבלוג הוא: שכל אחד יכול להיות עיתונאי. כל מה שצריך הוא קו טלפון ומצפון (יש שיטענו כי התנאי השני הוא בגדר רשות). העיתונות המסורתית החלה להתגונן, עיתונאים פתחו בלוגים בעידוד עורכיהם כערוץ הדברות נוסף עם הקוראים ופרסמו תגובות.
הבלוגרים טענו שהם העיתונאים החדשים והם מבשרים את מותה של העיתונות האלקטרונית והמודפסת הנוהגת בשחצנות ומנותקת מהם. למשל העיתונאים המסורתיים לא מודים בטעויות ואילו הבלוגרים ממהרים לתקן את עצמם בפומבי. מנגד העיתונאים טענו כי אוסף מקרי של גולשים מזדמנים ומתלהמים לא יכול להחליף עיתונות ממוסדת. בניגוד לעיתונאים הבלוגרים לא חייבים שום דבר לאף אחד, לא מחוייבים לאתיקה עיתונאית, לא נדרשים לקבל תגובה, לא מחוייבים לאמת. מה שמעניין אותם זה הם עצמם.
עיתונות הקוד הפתוח
אתרים שונים אימצו את המודל של עיתונות הקוד הפתוח, המאפשר לכל גולש להוסיף סיפור ולהשתתף בהחלטות העריכה של מה שקיים. לכל גולש יש אפשרות להוסיף אייטם חדשותי או לערוך אייטם חדשותי שכבר פורסם כמו כל אחד הוא עיתונאי וכל אחד הוא עורך. עיתונות זו מציעה לציבור ידיעות על מה שמתרחש בחצר האחורית שלו, שאינן מושכות שת העיתונות הארצית. ראו nfc או שווה קריאה.
אנחנו המדיה
לקורא יש עתה כלים שמאפשרים לו לדווח על האירועים מנקודת ראותו. פתיחת אתרים יעודיים של קבוצות אידיאולוגיות שונות, יכולה להביא חדשות על אירועים שונים, מנקודות מבט שאינן מקובלות על הזרם המרכזי בחברה. פלטפורמה טכנולוגית כמו זו מאפשרת פלורליזם ומספקת נקודות מבט מרובות לאותו אירוע ובכך היא פותחת ומשכללת את השיח הפוליטי ובאותה עת ומעניקה גם שליטה וכוח לקבוצות שוליים.
אקטיביסטים והאקטיביסטים (האקרים)
TO HACK משמעותו לפצח מערכת וירטואלית או אמיתית, ללמוד ולחקור כיצד היא עובדת תוך כדי חדירה אליה. האקטיבסטיים – הם האקרים אשר משתמשים בידע הטכנולוגי שלהם, על מנת לקדם אידיאולוגיה מסוימת, באמצעות האינטרנט. יש הרואים במעשי ההאקטיבסיטים פעילות לגיטימית שמטרתה למשוך תשומת לב ציבורית (כמו מפגינים ושובתים) ויש שרואים בהם אלימים. מידת הצלחתם בהשפעה על דעת הקהל או בשינוי מהלכים שכנגדם הם מוחים היא בעיקר תדמיתית.
דוגמאות לכך ניתן למצוא במאבק למען חופש הביטוי במדינות בהן יש פיקוח של השלטון על אמצעי התקשורת. האקרים ממציאים דרכים המאפשרות לפעילי חופש לשלוח הודעות ומסרים לעולם בחוץ, מבלי שיתפסו. בעיתות מלחמה נהוג בין קבוצות האקרים שונות, לפגוע באתרים הממלכתיים של המדינות האויבות. ויש מקרים בהם האקטיביסטים זורעים מסרים נגד הגלובליזציה או למען איכות הסביבה באתרים של חברות גדולות.